שיר:
קאובוי של שירה/ אלון ברזילי

לוֹכֵד מִלִּים

כְּאִלּוּ הָיוּ

שְׁוָרִים:

מ שְַׁל יִךְ

עֲליֵהםֶ

לָסו וּמְלַוֶּה אוֹתָם

בְּדַרְכּםָ

למַפִּגְ שָּׁ

עִם הָאַלְפָּקוֹת

הַמִּתְכַּנְּסוֹת בַּמַּעְגָּל.

בְּעוֹד רֶגַע אֲלַטֵּף

אֶת צַמְרָן, אַתִּיר

לוּלָאוֹת חַיּוֹת,

וְיַחַד, בִּתְנוּפַת

העָ דֵֶר כלֻּוּ,ֹ

אטֲפַסֵּ לעָיֲ רָָה

בַּהֲליִכתַ בּוקֵֹר

פְּשׂוקַּת רַגְלַיִם

ושְָׁם אֶכּנָסֵ לבַָּר

עִם צְרוֹר מִלִּים עוֹדְפוֹת

לִשְׁתּוֹת אִתָּן בִּמְזֻמָּן

* אלון ברזילי-משורר