שיר:
כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת/ יעקב ברזילי 

לבני ערן

בַּמִּפְגָּשׁ הַמְּחֻדָּשׁ

עִם אָבִי וְסָבִי בְּבֶּרְגֶן-בֶּלְזֶן

טָמַנְתִּי לָהֶם הַפְתָּעָה

הֵבֵאתִי מַתָּנָה,

אֶת הַנֶּכֶד שֶׁלָּהֶם

שֶׁיִּרְווּ נַחַת

שֶׁיִתְמוֹגְגוּ.

אַבָּא מָחָה דִּמְעָה

וְסַבָּא שָׁאַל

אִם הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין

כָּל בֹּקֶר.

הַנֶּכֶד הָיָה סָעוּר וְנִרְגָּשׁ

פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחֶבְרַת סַבָּא

וְסַבָּא רַבָּא.

הוּא צִלֵּם אוֹתָם מִכָּל זָוִית

בְּגִבְעַת הָאֵפֶר

"תְּחַיְּכוּ" – בִּקֵּשׁ

וְכָל הָאִילָנוֹת מִסָּבִיב

שָׁפְלָה קוֹמָתָם

"אַבָּא דַּבֵּר אֲלֵיהֶם" – בְּבַקָּשָׁה

"אֱמֹר לָהֶם שֶׁאֲנִי גֵּאֶה לִהְיוֹת

חֻלְיָה בַּשַּׁלְשֶׁלֶת."

לְעֵת עֶרֶב

בְּנִי חִבֵּק אוֹתִי

וְלָחַשׁ לִי בָּאֹזֶן:

"אַבָּא סַפֵּר לִי,

סַפֵּר לִי אֵיךְ זֶה הָיָה"

וַאֲנִי, כְּמוֹ בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם

בְּלֵיל הַסֵּדֶר,

סִפַּרְתִּי לוֹ אֶת

סִפּוּר יְצִיאַת הָרַכָּבוֹת.