סיפור תלמודי:
האחיות שהתחלפו/  מתוך מדרש רבה פרשה ט'

אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ

וְהָיְתָה אַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחַת וְאַחַת נְשׂוּאָה בְּעִיר אַחֶרֶת.

בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנְּאוֹת לָהּ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם.

הָלְכָה לְאוֹתָהּ עִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם.

אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: מָה רָאִית לָבוֹא לְכָאן?

אָמְרָה לָהּ: בַּעְלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים וַאֲנִי טְמֵאָה.

אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִךְ וְשׁוֹתָה.

אָמְרָה לָהּ: לְכִי וַעֲשִׂי כֵּן.

מֶה עָשְׂתָה?

לָבְשָׁה בִּגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה תַּחְתֶּיהָ וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה.

חָזְרָה לְבֵית אֲחוֹתָהּ;

יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָה,

חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ,

כֵּיוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים – וּמִיָּד מֵתָה.