את ידידי הטוב יעקב אלג'ם ז"ל הכרתי לראשונה לפני כשבע שנים, בזכות חברותנו המשותפת בקבוצת "מפגשיר", שמפגשיה נערכים בדרך-כלל ב"בית הסופר" בת"א. במהלך השנים הלכה ידידותנו והתחזקה, עד שהפכה לידידות קרובה. זכיתי להכיר אדם ישר והגון, חבר טוב, משורר טוב, מתרגם ומבקר, ששיריו, ביקורותיו ותרגומיו התפרסמו בכתבי עת שונים, והוא שמח על כל פרסום כזה וסיפר לי על כך, ובנוסף להם פרסם, כמובן, גם ספרי שירה. הוא אף הנחה מדי פעם אירועי שירה באיגוד הכללי של הסופרים, למשל אירוע לכבוד המשוררת מלכה נתנזון ז"ל (עוד בחייה), שבו נכחתי, ויכולתי להיווכח בעבודת ההכנה הרצינית שעשה לקראת האירוע, לרבות הכנת לקט מודפס של שיריה, שחולק לנוכחים. הוא אהב ללכת לאירועי שירה, ופעמים רבות נפגשנו גם באירועים כאלה, ב"בית הסופר" ובמקומות נוספים. הוא אף היה חבר פעיל בקבוצת אוהבי השירה שפועלת ביפו, בארגונה של שרה בכר. בשנתיים האחרונות פגשתיו פעמים רבות גם ב"סלון הספרות של יואב סנטו", ובכל מפגש כזה, כמו גם במפגשינו הרבים האחרים, שוחחנו ארוכות, לפני ולאחר האירועים, על הנעשה בעולם השירה והספרות, ולעיתים גם על נעשה בארץ, ויכולתי להיווכח עד כמה הוא אכפתי למצב השירה והספרות ולמצב במדינה. הוא גם היה איש משפחה. לאירועי השירה הגיע פעמים רבות ביחד עם רעייתו, ולפני כמה חודשים סיפר לי על נכדו האוטיסט. היה זה באירוע שבו השתתף משורר מוכשר, הנמצא על "הרצף האוטיסטי" (הוא עצמו מספר על כך), ויעקב אמר לי בכאב, בתום האירוע, שהוא היה מאושר אילו לנכדו זה היו כישורים כמו לאותו משורר, אך לצערו לא כך הדבר.
עם לכתו של יעקב אלג'ם ז"ל, חבר אגודת הסופרים העברים והאיגוד הכללי של הסופרים, איבדנו אדם יקר, משורר מוכשר ומתרגם ומבקר טוב. אנו, ידידיו, חברי אגודת הסופרים העברים והאיגוד הכללי של הסופרים, מצרים על לכתו ומוסרים את תנחומינו העמוקים לרעייתו ולכל בני משפחתו שאיבדו בעל, אב וסב אהוב. יהי זכרו ברוך.
