שיר:
צַו קְרִיאָה/ דורית  שירה ג'אן

הַקָּהָל מִתְבַּקֵּשׁ לַעֲמֹד דֹּם

 נִתָּן גַּם לְהַצְדִּיעַ לְאוֹת הַכָּבוֹד

 הָאָבוּד שֶׁל יוֹם הָאֶתְמוֹל.

הַקָּהָל מִתְבַּקֵּשׁ לָשֶׁבֶת

 הַפְסָקַת פִּרְסוֹמוֹת אַחֲרוֹנָה

 תֵּכֶף נָשׁוּב לִפְתִיחַת הָעוֹנָה

שֶׁל הָאָח הַגָּדוֹל

 הָאָחוֹת הַזּוֹנָה

 מִשְׂחַק הָעוֹנָה

 בַּקְבּוּקֵי תַּבְעֵרָה

 תִּינוֹקוֹת נִשְׂרָפִים

 הוֹמוֹאִים נִדְקָרִים

הַקָּהָל מִתְבַּקֵּשׁ לַעֲמֹד דֹּם לֹא לָשֶׁבֶת.

לְכַבּוֹת אֶת מְסַךְ הַטִּמְטוּם

 לְהַתְחִיל לִצְעֹד

 וְלָצֵאת לָרְחוֹבוֹת

 אֶל כִּכַּר הַדְּמָעוֹת

 לִזְעֹק שֹׁד וָשֶׁבֶר.

"אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ

 כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ

 גִּבְעָה

 מִי יַנְחֵנוּ דֶּרֶךְ

 יַגִּיד לִי

 הַנְּתִיבָהּ."