שיר:
בלי צרמוניות / תומס הרדי מאנגלית צור ארליך
כְּדַרְכֵּךְ, יַקִּירָתִי,
הָלַכְתְּ בְּלִי הִפָּרֵד.
כְּמוֹ אַחְרֵי צֵאת אוֹרַחַת,
כְּשֶׁהָיִית כְּבָר בּוֹרַחַת
וַאֲנִי מְהֻסָּס יוֹרֵד;
אוֹ כְּשֶׁאָרַזְתְּ תִּיק
לִקְרַאת צֵאת – נַגִּיד: לַמֶּרְכָּז –
וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי, עוֹד אֲפוּף
עִנְיָנַי, וְהִנֵּה תּוֹךְ עִפְעוּף,
בְּלִי לוֹמַר לִי מִלָּה כְּבָר גַּזְתְּ.
וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁקָּנִית כַּרְטִיס
לָנֶצַח, אַךְ שׁוּב בִּמְאֻלְתָּר,
בְּהָלְכֵךְ מֵעִמִּי,
כְּמוֹ אָמַרְתְּ, כְּמוֹ תָּמִיד:
"לְהַגִּיד שָׁלוֹם? מְיֻתָּר".
פורסם לראשונה בכתב העת "הו" גליון מספר 14
