רשימה:
על השיר "סונֶטה בשניים" של יהודה עמיחי/ מוני ארנון

כמעט והלך לנו לאיבוד, אחד השירים היפים שנוצרו כאן. הנה אנקדוטה הקשורה לשיר, ובחרתי לשתף גם אתכם בסיפור.

בתחילת חודש אוקטובר 1973, פנה חנוך חסון - שהיה אז מנהל מחלקת הבידור של קול ישראל - אל גידי קורן מנהל הלהקה. הוא הציע שהלהקה תקליט שיר,  וגידי בחר בשיר "סונטה בשניים". ה"פלייבק", הקלטת ליווי כלי הנגינה, הוקלט באולפן הרדיו של קול ישראל, ששכן אז ב "בית המורה" בתל אביב. אני זוכר שהקלטנו אותו ביום שישי, ולמחרת,  ב 6 באוקטובר 1973, פרצה "מלחמת יום כיפור".

כמו רבים מאזרחי ישראל, במהלך המלחמה גויסתי גם אני למילואים, והופעתי ביחידות שונות בפני חיילי צה"ל. סוזי מילר, חברתי ללהקה, הצטרפה בהתנדבות להופעות, וכך הופענו כצמד במשך מספר חודשים. המלחמה ההיא, על כל השלכותיה, הדחיקה אז הרבה דברים. בין היתר, פשוט שכחנו מהשיר. כעבור 8 חודשים לערך, כשחיפשנו חומר לתקליט, גידי קורן נזכר באותה הקלטה, ושמחנו על כך שהפלייבק נשמר ולא הלך לאיבוד. מה שנשאר לנו, זה רק להוסיף את קולות השירה שלנו.

מהופעותיי כיום במסגרות שונות, אני יודע שהשיר "סונֶטה בשניים" מוכּר ואהוד בקרב הציבור. באופן טבעי, במדינה עמוסת שכוֹל כמו שלנו, העורכים המוזיקליים ברדיו משבצים אותו בלוח השידורים של ימי הזיכרון. כך יצא, שהרדיו מחזיק את השיר הזה בחיים, דווקא בימי אבל, בהם מונצח זיכרון-המתים. לימים, יואב קוטנר סיפר למלחין גידי קורן, שהוא אהב מאוד את השיר, והוא שידר אותו פעמים רבות בגל"צ, גם בימים רגילים שאינם ימי זיכרון.

עוד משהו, מההיבט המוזיקלי : לדעת רבּים, ואני ביניהם, תבנית המלודיה שיצר גידי קורן, היא פרשנות מוזיקלית מוצלחת ביותר לתוכן השיר, כי היא נושאת את כל העומס הרגשי שמובּע במילים הכואבות. הנה 4 שורות לדוגמה :

וּבַלֵּילוֹת חַדְרֵנוּ נֶאֱטָם

כְּקֶבֶר פִּירָמִידָה. מֵעָלֵינוּ

הַר דְּמָמוֹת זָרוֹת, כְּחוֹל מוּרָם,

דּוֹרוֹת רַבִּים עַל פֶּתַח מִשְׁכָּבֵנוּ.

אגב, באחד הראיונות שאלו את יהודה עמיחי, מה דעתו על כך שמלחינים את שיריו, והוא השיב : "לא רק שאין לי התנגדות, אני שמח על כך, שלשירים שאני כותב יש השפעה על יוצרים אחרים, במקרה זה, מוזיקאים."

עד כאן, הסיפור הקצר שלי.

מוני.

----------------------------------------------------------------------------

הארה :

יהודה עמיחי כתב את השיר למחזור הסונטות "אהבנו כאן", והוא הוקלט לאלבום הראשון של "האחים והאחיות" שיצא ב-1974.

להבדיל מהמונח "סוֹנָטָה" (SONATA) מתחום המוזיקה, המונח "סוֹנֶטָּה" (SONNET) שייך לתחום השירה, הפואטיקה. משמעותו : שיר בן 14 שורות, הערוכות ב-4 בתים. השורות מסודרות כך : 4 + 4 + 3 + 3 , והן מתחרזות בסדר מסוים.

יוצרי הסונֶטות המפורסמים, הם : דנטה, פטררקה, שקספיר. הראשון שהכניס סונֶטות לשירה העברית, היה עמנואל הרומי.

תודות המערכת

תודה למוני ארנון על שיתוף הסיפור, ותודה לעזרא לוי "הצלם הפואטי", שערך והוסיף פרטים.