סיפור תלמודי:
רבי חיא בר אשי ואשתו/ מתוך תלמוד בבלי מסכת קידושין

רַ' חִיָּא בַּר אָשֵׁי, כָּל פַּעַם שֶׁהָיָה נוֹפֵל עַל פָּנָיו הָיָה רָגִיל לוֹמַר: "הַמָּקוֹם יַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרַע".

פַּעַם אַחַת שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ,

אָמְרָה: "הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁהוּא פָּרוּשׁ מִמֶּנִּי – וְלָמָּה הוּא אוֹמֵר כָּךְ?"

פַּעַם אַחַת יָשַׁב וְלָמַד בְּגִנָּתוֹ.

נִתְקַשְּׁטָה אִשְׁתּוֹ, עָבְרָה וְיָשְׁבָה לְפָנָיו.

אָמַר לָהּ: מִי אַתְּ?

אָמְרָה לוֹ: חֲרוּתָא אֲנִי וְהַיּוֹם חָזַרְתִּי לְכָאן מִן הַדֶּרֶךְ.

תְּבָעָהּ.

אָמְרָה לוֹ: הָבֵא לִי רִמּוֹן זֶה מֵרֹאשׁ הֶעָנָף.

קָפַץ וְהֵבִיא לָהּ.

כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מַסֶּקֶת הַתַּנּוּר.

עָלָה וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ.

אָמְרָה לוֹ: זוֹ מָה הִיא?

אָמַר לָהּ: כָּךְ וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה.

אָמְרָה לוֹ: אֲנִי הָיִיתִי.

לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ עַד שֶׁנָּתְנָה לוֹ סִימָן.

אָמַר לָהּ: אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי לְאִסּוּר נִתְכַּוַּנְתִּי.

כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִתְעַנֶּה, עַד שֶׁמֵּת בְּאוֹתָהּ מִיתָה.