לָרִאשׁוֹנָה הוּא רָאָה

כֶּתֶם לֵדָה אֲדַמְדַּם

כְּמוֹ צִיּוּר בְּצֶבַע דָּם

לֵב בָּהִיר שֶׁל נְעוּרִים

לוֹ נִימִים לוֹ חֲדָרִים

שָׁקוּעַ בְּצַחוּת עוֹרָהּ

עַד כִּי בִּקֵּשׁ בְּיִרְאָה

לָגַעַת בְּאֶצְבַּע רַכָּה

תּוֹהֶה אִם זוֹרֵם שָׁם דָּם

זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁל לֵב אָדָם

שָׁנִים רַבּוֹת חָלְפוּ יַחְדָּו

הָיְתָה יָמָיו וְלֵילוֹתָיו

יוֹדֵעַ כִּי לָהּ לֵב קָטָן

בְּמַעֲלֵה גּוּפָהּ הַלְּבַנְבַּן

בְּרֶחֶם אִמָּהּ כְּבָר נֶחְתַּם

כְּמוֹ לֵב חָזָהּ לֹא נִשְׁלַם

כְּמוֹ נִתְּנוּ לָהּ תּוֹסָפִים

שֶׁל רְטָטִים נוֹסָפִים

בְּלֵב קָטָן וּמֻבְדָּל

בְּגֹדֶל צִפֹּרֶן אֲגוּדָל

זָכַר אֵיךְ לָרִאשׁוֹנָה

רָאָה אֶת הַכֶּתֶם וְנִרְעַד

בָּרֶגַע הַהוּא הַמְּיֻחָד

בּוֹ בִּקֵּשׁ לָגַעַת מֵעַל בִּרְכָּהּ

בְּאֶצְבַּע לָחוּשׁ אֶת הַזְּרִימָה

בַּנִּימִים הָהֵם הַדַּקִּיקִים

שֶׁל לֵב קָטָן בְּמַעֲלֵה יְרֵכָהּ

כְּמוֹ רָצוּ לָתֵת בָּהּ בְּרָכָה

עִם לֵב קָטָן וּמְדֻלְדָּל

בְּגֹדֶל צִפֹּרֶן אֲגוּדָל

הָיוּ לֵילוֹת הָיוּ יָמִים

תָּמַהּ בַּחֲלֹף שָׁנִים

עַל נוֹכְחוּת לֵב מְטֻלְטָל

בְּגֹדֶל צִפֹּרֶן אֲגוּדָל

טָבוּעַ מֵעַל בִּרְכָּהּ

רִשּׁוּם אָדֹם בְּתוֹךְ עוֹרָהּ

שָׁאַל אִם עוֹד הָרֶטֶט שָׁם

אִם עֲדַיִן זוֹרֵם בּוֹ דָּם

אִם אֵין בּוֹ כְּאֵב עַכְשָׁו

לְאַחַר שְׁנוֹתֶיהָ כַּעֲבֹר שְׁנוֹתָיו

אֲזַי הוֹשִׁיט אֶת אֶצְבָּעוֹ

נָגַע בְּכֶתֶם הַלֵּב בִּשְׁאֵלָה

וְנָשְׂאָה עֵינֶיהָ בִּשְׁתִיקָה

זוֹכֶרֶת אֶת רֶגַע הַתְּמִיהָה

אֶת מַגָּעוֹ שֶׁל עֶלֶם צָעִיר

רֶטֶט גּוּפוֹ וּשְׁתִיקַת הָעִיר

כְּשֶׁנָּגַע בַּלֵּב הַמְּבֻלְבָּל

בְּגֹדֶל צִפֹּרֶן אֲגוּדָל

אֵיךְ הִזְרִים דָּם בְּעֶצֶם מַגָּעוֹ

וְאֵיךְ דָּבַק לִבָּהּ לִקְצֵה אֶצְבָּעו

________

מתוך "אלו ערגות" בהוצאת "צבעונים" 2010.