שיר:
גבר התרסק / אורי פרסטר

*

גֶּבֶר הִתְרַסֵּק עַל אֲדָמָה וְשָׁבַר אֶת יָדוֹ.

הַמִּקְרֶה הָיָה סְתָמִי -

גֶּבֶר יוֹצֵא לַטִּיּוּל בְּעֵת עֶרֶב,

יוֹצֵא מֵהַבַּיִת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִנְשֹׁם.

גָּבַר אֵינוֹ מַבִּיט בָּאֲדָמָה עָלֶיהָ דּוֹרֵךְ,

הוּא אָדִישׁ לְקִמּוּרֶיהָ,

הִיא אֲדִישָׁה לְהִשְׁתַּנְּקוּתוֹ.

גֶּבֶר וַאֲדָמָה מִתְכַּחֲשִׁים זֶה לְזוֹ,

זוּג רַגְלַיִם רוֹעֲדוֹת מְחַבְּרוֹת בֵּין גּוּפֵיהֶם.

מִישֶׁהוּ מָהֵם הָיָה חַיָּב לִפֹּל.

גֶּבֶר נֶחְנָק נִתְקָל בְּאֶבֶן

שֶׁאֲדָמָה אֲדִישָׁה הִצְמִיחָה בְּדַרְכּוֹ.

גֶּבֶר מְאַבֵּד אֲחִיזָה בַּמְּהִירוּת,

שׁוֹלֵחַ יָדָיו קְדִימָה,

וּמְגַלֶּה אֶת הַסִּרְבּוּל שֶׁל רַגְלָיו,

אֶת פְּרִיכוּת עַצְמוֹתָיו,

אֶת הָרַכּוּת שֶׁל עוֹרוֹ.

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב,

גֶּבֶר הִתְרַסֵּק עַל אֲדָמָה וְשָׁבַר אֶת יָדוֹ.

הָאֲדָמָה נוֹתְרָה לְלֹא כֹּל פֶּגַע.