שיר:
יחפה/ נופר בר 


הִתְהַלַּכְתִּי יְחֵפָה

קְרוּעַת מַלְבּוּשִׁים

בְּפַאֲתֵי שׁוּק הַדָּגִים

בָּעִיר לְיַד הַחוֹמָה.

שֹׁבֶל קִרְעֵי שִׂמְלָתִי,

וְאֶצְבְּעוֹתַי טָבְלוּ,

בְּאֶשֶׁד נוֹזְלִים עֲכוּרִים.

רֵיחַ מְעֻפָּשׁ נִשָּׂא בָּאֲוִיר.

זְבוּבֵי עֲנַק חַגּוֹ

נִרְאוּ כִּמְעוֹפְפֵי עֲנָק

בָּאוֹרוֹת יְקָרוֹת

מְסַנְוֵר לְמַכְבִּיר.

סוֹחֲרִים מַצִּיעִים

מַרְכָּלְתָּם בַּשִּׁירָה

דַּיָּגִים מְפַזְּרִים

קֶרַח עַל דָּגִים  לִמְכִירָה.

הִתְבּוֹנַנְתִּי הֵיטֵב

מְחַפֶּשֶׂת אַחֲרֶיהָ

בְּפַאֲתֵי הַשּׁוּק,

בְּשׁוּלֵי הָעִיר.

בַּמִּסְעָדוֹת, בַּגַּנִּים

בַּדִּירוֹת הַמֻּשְׂכָּרוֹת.

יָמִים וְלֵילוֹת חִפַּשְׂתִּיהָ

וְלֹא מְצָאְתִּיהָ.

אוּלַי הִתְפּוֹגְגָה מֵהָעוֹלָם

הָיְתָה וְאֵינֶנָּה.

אַהֲבָתִי.