פואמה: 
רוֹמֶאוֹ וְיוּלִיָה/( בגירסה חדשה ) יעקב ברזילי 

כְּשֶׁרוֹמֶאוֹ חִבֵּק אֶת אִשְׁתּוֹ הַטְּרִיָּה,

קָרַץ לָהּ קְרִיצָה מַמְזְרִית וְלָחַשׁ בְּאָזְנָהּ סוֹד.

יוּלְיָה גָּמְלָה לוֹ בְּחִיוּךְ מְפַתֶּה

וּבְמַסַּע דִּלּוּגִים מְתֻכְנָן

חָמַק הַזּוּג הַצָּעִיר מִן הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג

וְנֶעֱלַם בְּמַעֲבֵי הַיַּעַר.

כְּשֶׁדָּהָה הָאוֹר בְּבִקְתַּת הָאַהֲבָה,

גַחְלִילִיּוֹת נִדְלְקוּ

לְהָאִיר  שִׂמְחַת הָאוֹהֲבִים,

שֶׁהִשִּׁילוּ  בִּגְדֵי כְּלוּלוֹתֵיהֶם

וְעָמְדוּ זֶה מוּל זֶה,  בְּמַדֵי אַהֲבָה.

יוּלְיָה הִתִּירָה אֶת שְׁעָרָהּ הָאָסוּף

שֶׁגָּלַשׁ קְוֻצּוֹת-קְוֻצּוֹת מֵעַל כְּתֵפֶיהָ הַלְּבָנוֹת

וְלָחַךְ אֶת עַגְבוֹתֶיהָ.

רוֹמֶאוֹ הִצְמִיד אֶת לֶחְיוֹ אֶל לֶחְיָהּ,

אָסַף אֶת קְוֻצּוֹת שְׂעָרָהּ

וְכָרַךְ אוֹתָן פַּעְמַיִם סְבִיב צַוָּארָם.

פִּטְמוֹתָיו נָשְׁקוּ לְפִטְמוֹתֶיהָ

וְכָל גּוּפוֹ הָיָה לְסֵיְסְמוֹגְרָף רָגִישׁ

לִקְרַאת טֶקֶס הֲנָפַת דֶּגֶל הָאַהֲבָה

עַל תָּרְנוֹ הַגֵּאֶה.

יְדֵי יוּלְיָה גִּשְּׁשׁוּ בִּמְבוֹךְ גּוּפוֹ הַלּוֹהֵט.

דְּמוּמִים וְשׁוֹתְקִים עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם,

שְׂפָתָם, שְׂפַת לָשׁוֹן הָיְתָה.

יוּלְיָה הִשְׁחִילָה אֶת רַגְלָהּ בֵּין רַגְלָיו

הִדְּקָה בּוֹ אֶת אֲחִיזָתָהּ,

וּבִתְנוּעָה זְרִיזָה מָשְׁכָה אוֹתוֹ אֶל הַמַּרְבָד.

הִיא שָׁכְבָה פְּרַקְדָּן וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ אָמְרוּ אַהֲבָה,

וְכָל מְבוֹאוֹתֶיהָ בֵּרְכוּ בָּרוּךְ הַבָּא.

וְהוּא, כְּמוֹ גַּשָּׁשׁ זָהִיר הִלֵּךְ בָּהּ

חִפֵּשׂ מָקוֹם לְהֵאָחֵז בּוֹ

טִפֵּס בָּהָר, הֶחְלִיק בַּבְּקָעוֹת,

עַד שֶׁמָּצָא מַרְגּוֹעַ בֵּין חֲגָוֶיהָ

"הֲתֵדַע שֵׁם הַמָּקוֹם?" – שָׁאֲלָה.

הוּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה.

"זֶהוּ גַּן הָעֵדֶן" – אָמְרָה,

וְהוּא הִזִּיל דִמְעוֹת גִּיל עַל שָׁדֶיהָ.

וְכָל אוֹתוֹ זְמַן הִמְשִׁיךְ לָדוּשׁ בָּהּ,

וְהִיא לֹא חָדְלָה לָבוֹא לִקְרָאתוֹ.

וּכְשֶׁנִּפְגְּשׁוּ בַּפִּסְגָּה,

רַחַשׁ עָבַר בַּצַּמָרוֹת

וּבָעֵצִים עֲנָפִים נִקְלְעוּ

לְלֹא הַפְרֵד.