שיר:
בכנות גמורה – שלךְ/ז'ואן מנואל סראט מספרדית  טל איפרגן

אַל תַּעֲדִיפִי רַק חֵלֶק אֶחָד

קְחִי אוֹתִי כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מַעֲנִיק

שָׁלֵם, וְזֵהֶה לְמִי שֶׁאֲנִי,

כָּךְ שֶׁאַל תִּתְפַּתִּי לִטְעוֹת.

אֲנִי בְּכֵנוּת גְּמוּרָה – שֶׁלָּךְ,

אֲבָל אֵינִי רוֹצֶה, אֲהוּבָתִי,

לִפְסֹעַ בְּחַיַּיִךְ כְּמוֹ אוֹרֵחַ

לָבוּשׁ לְאֵיזֶה אֵרוּעַ מִזְדַּמֵּן.

הָיִיתִי מַעֲדִיף עִם הַזְּמַן

לְזַהוֹת עַצְמִי בְּלִי הַסֹּמֶק.

תְּסַפְּרִי לַלֵּב שֶׁלָּךְ

שֶׁקַּיֶּמֶת תָּמִיד אֵיזוֹ סִבָּה

חָבוּיָה בְּכָל מֶחֱוָה.

מִן הַיָּשָׁר וּמִן הֶהָפוּךְ

מִישֶׁהוּ הוּא בְּסַךְ הַכֹּל מִי שֶׁהוּא,

וְיֵלֵךְ לָעַד עִם שֶׁעַל עַצְמוֹ עָטָה.

הָאֱמֶת לְעוֹלָם אֵינָהּ עֲצוּבָה,

מָה שֶׁאֵין לָהּ הוּא - מַרְפֵּא.

אֵין זֶה זָהִיר לָלֶכֶת מֻסְוֶה

לָנֶצַח, אֵי שָׁם בַּדְּרָכִים,

אַף לֹא כְּדֵי לִהְיוֹת יַחַד אִתָּךְ

אַף לֹא כְּדֵי לָלֶכֶת לְשׁוּם-מָקוֹם.

אַל תְּבַקְּשִׁי מִמֶּנִּי לֹא לַחְשֹׁב

בְּקוֹל רָם לְמַעַן טוֹבָתִי,

אַף לֹא שֶׁאֶעֱלֶה עַל שְׁרַפְרַף,

אִם תִּרְצִי, אֲנַסֶּה לִגְדֹּל.

מְיַסֵּר לִרְאוֹת שֶׁאַתְּ בּוֹכָה

וְלִי, אֵין עוֹד דָּבָר שֶׁל מָה

לַעֲשׂוֹת.