רשימה:
אני ואניה/ גבריאלה מורז
* לזכרה של אניה וייס 

אני חושבת שמה שעושה אותי אדם טוב באמת, זו היכולת שלי להיות בהודיה על המתנות שהחיים נותנים לי פתאום. מתנה שכזו הייתה בעבורי הפגישה עם אניה.
הייתה זו אהבה ממבט ראשון אף שלמעשה כבר התראנו ונחשפנו זו ליצירתה של זו וזקפנו אוזניים לייחודיות, להומור הנפלא ולהוויה האנושית שלנו. נשמות תאומות.
שתינו חשנו  שעל אף ההיכרות הקצרה, בכמה מילים – ולפעמים משפטים שזו התחילה והשניה יכלה לסיים ללא קושי, סיפרנו סיפור חיים שחיינו במקביל, בעולמות שונים אבל דומים.
אניה כתבה ודיברה על הכאב בהומור שיכול היה לגרום לך לבכות מרוב צחוק, לאהוב ולהעריץ את האדם החריף, השנון והאותנטי  הזה.
אניה הספיקה לכתוב ספר אחד -"חזרה לאי השטן". ספר אוטוביוגרפי הכתוב בצורה מיוחדת, מזווית ראייה מפוכחת לגמרי מצד אחד, מלאה הומור עצמי , ומצד שני, מלא חוכמת חיים ומדברת אל כל אחד ואחת בשפה שאינה מתיפייפת .
אנשים כל הזמן דרבנו אותה לכתוב את ההמשך לספר. צחקנו על כך כשאמרה כי הספר השני שתכתוב ייקרא "למה לא כתבתי את הספר השני שלי". הלוואי ולא ידעתי את התשובה לשאלה הזו.
בתמונה שלעיל ערכנו לחברה משותפת – ליאת סלע – יום הולדת והצטלמנו.
וכך אני רוצה לזכור אותה – מחויכת, מלאת אור ומלאת אהבה.
יהי זכרה ברוך!