שיר:
שומר הפחים / הרצל חקק

זָהָב קָרָאט נֶחְבָּא. תּוֹכוֹ כַּמַּיִם

נִשְׁפָּךְ. נָצַץ בַּמַּחְשָׁךְ.

מַה בַּחַיִּים הָיָה זַךְ כְּמוֹ פַּח.

מַה מֵאֵשׁ קוֹדַחַת. כְּמוֹ הַפַּחַד.

הָיִינוּ בַּדֶּרֶךְ לַמַּסָּע. קוֹפֵא

וּבִלְבוּשׁוֹ הֶחֱשָׁה. דְּמוּת אָבִיו

שֶׁנָּשָׂא. שְׁנֵי רֵעִים בִּמְנוּסָה.

בְּיָדוֹ פַּח שֶׁרֻתַּךְ וְגִיגִית כְּבִיסָה.

חֲבֵרִי הַנִּשְׁכָּח. מְשַׁמֵּר בְּחַיָּיו. זָרַח

בְּעֵינָיו אָבִיו הַפֶּחָח. מְתַקֵּן סִירִים.

פְּתִילְיוֹת. חֲנֻכִּיּוֹת.

תַּנּוּר נֵפְט שֶׁנִּסְתַּם.

הַפַּחִים שָׁמְרוּ עַל חַיֵּינוּ, הָיָה

לוֹחֵשׁ מְיֻתָּם. בָּבוּאָה לוֹחֶשֶׁת.

עָלְתָה מֵאוֹתָם. הַמּוֹרֶשֶׁת,

מִשִּׁבְרֵי פַּח נִפְחָדִים

אַצִּילִיִּים. חַיָּיו סִפְּרוּ

עַל אָב שֶׁיָּשַׁב וְרָכַן.

תָּמִיד עָנָו וּבוֹדֵד. לִבּוֹ

מְלֻבָּן בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן.

בְּיָדָיו הַמְּיֻבָּלוֹת בָּנָה עוֹלָם

וְתַנּוּרִים, מַשְׁפְּכִים וּמַחֲבַתּוֹת.

כֹּה רָצָה לְהָבִיא אֶת יְלָדָיו

לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת. הַצְּלִיל נִשְׁכַּח.

הַפַּח. וְהַפַּךְ. נִשְׂרַךְְ וְרֻתַּךְ

בַּסִּמְטָה. חַיִּים מִתְפַּעְנְחִים

בְּפִיחַ. אוֹרָם בְּפַחַד

נָטָה מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

סָטָה צִלּוֹ נִשְׂרָךְ מִן הַפַּח

אֶל הַפַּחַת.