שיר:
קחי / רחל שדה
קְחִי אֶת תְּבוּנַת
הַגִּיל,
וּבִטְשִׁי אֶת הַטָּפֵל
בְּעֵינַיִךְ
כְּמִי שֶׁמַּשְׁלִיךְ
מוּצָר מָזוֹן,
שֶׁחַיֵּי הַמַּדָּף שֶׁלּוֹ
תָּמוּ.
קְחִי אֶת שְׁנוֹתַיִךְ
כֻּלָּן,
וּמָרְקִי אוֹתָן
בְּאוֹר נְגוֹהוֹת
שֶׁל פַּשְׁטוּת
מֻרְכֶּבֶת
כְּמִי שֶׁלֹּא נִכְנָע
יוֹתֵר
לַמִּתְיַמְּרִים לָדַעַת.
קְחִי אֶת סִפּוּק
הַהַשְׁלָמָה,
וּדְלִי מִמֶּנּוּ
חִיּוּכִים
כְּמִי שֶׁשּׁוֹתֶה
אֶת יוֹמוֹ
כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ,
וּמִתְעַנֵּג עַל תְּחוּשַׁת
הָרְוָיָה.
- רחל שדה-משוררת.