שיר:
מְאֹהָב/ יעקב ברזילי

לֹא נוֹלַדְתִּי בָּאָרֶץ

הִתְאַהַבְתִּי בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית מִצְּלִיל פַּעֲמוֹנֶיהָ הָרִאשׁוֹן

בְּתֹם תְּקוּפַת חִיזוּרִים קְצָרָה

הִשְׁחַלְתִּי טַבַּעַת עַל אוֹת מֵאוֹתִיּוֹתֶיהָ

לֹא בָּגַדְתִּי וְלוּ פַּעַם

קִנְאָה עַזָה מִתְחוֹלֶלֶת בְּקִרְבִּי

חוֹשֵׁשׁ מִמְאַהֲבִים מִזְדַּמְּנִים, מִסַּרְסוּרֵי לָשׁוֹן

יַחְמְּסוּ יוֹפְיָהּ

יְעַוְּתוּ צְלִילָה

יַפְקִירוּ אוֹתָהּ לְלַעַז וּלְהֶרֶס

יְשַׁדְלוּהָ לִזְנוֹת בְּרֹאשׁ חוּצוֹת

וְהִיא תְּנַעֵר מֵעָלֶיהָ מְבַקְּשֵׁי רָעָתָהּ

מִכְמָנֶיהָ אוֹצָר בָּלוּם

וַאֲנִי אֶלְמַד מִשְׁפָּטִים

לִהְיוֹת לָהּ סָנֵיגור.