שיר:
הַתַּפְרָנִים הָעַלִּיזִים/ נועם שדות

הַתַּפְרָנִים הָעַלִּיזִים

יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּי הַקָּפֶה שֶׁל פָּרִיס

מְמַלְּאִים אֶת הַלַּיְלָה

עִיר הָאוֹרוֹת נִדְלֶקֶת ?!

פָּרִיס , תֵּל אָבִיב , הֲרֵי זוֹ חֵיפָה

הָעִיר הַיָּפָה מִכֻּלָּן.

יוֹשְׁבִים לָהֶם תַּפְרָנִים עַלִּיזִים

וּמְדַבְּרִים עַל פּוֹלִיטִיקָה

עַל בָּנוֹת וּבָנִים,

כֶּסֶף - לְמִי יֵשׁ, לְמִי אֵין,

קְצָת דִּבּוּרִים עַל סַמִּים,

וְרֵיחַ רַע אֵין שָׁם.

בּוֹלֵט הַתַּפְרָן הָרָאשִׁי

מְסֻמָּם כֻּלּוֹ וְשׁוֹלֵט

הוּא רוֹצֶה אֶת פָּרִיס כֻּלָּהּ

וּמְקַבֵּל מִשְׂחַק שֵׁשׁ-בֵּשׁ.