פרק מספר:
אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

צַחִי זְאֵב לוּק
 

יוֹמַן מַסָּע

מֻקְדָּשׁ לְמוֹרִי וְרַבִּי יִצְחָק יִשְׂרָאֵל שִׁמְרוֹן 

פְּתַח דָּבָר

אַחַת אַחֲרֵי חֲצוֹת, לֵיל הִלּוּלַת דְּצַדִּיק רַבִּי חַיִּים בֶּן עָטָר, אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ. אֲנִי מִתְעוֹרֵר בְּפִתְאוֹמִיּוּת מֵחֲלוֹם. בַּחֲלוֹמִי נִגְּלֶה אֵלַי אָדָם, וּבִלְשׁוֹנוֹ הַבְּרוּרָה מוֹרֶה לִי: "תִּכְתֹּב! יֵשׁ לְךָ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת לִכְתֹּב! עַכְשָׁו!" לֹא בְּדִיּוּק הֵבַנְתִּי אֶת פֶּשֶׁר הַחֲלוֹם בְּאוֹתָם רְגָעִים, וּלְאִטִּי צָנַחְתִּי שׁוּב לַשֵּׁנָה. הַלַּיְלָה עָבַר, וְהַבֹּקֶר הֵבִיא אִתּוֹ הִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה שֶׁהֶחֱזִיקָה אֶת הַסּוֹד שֶׁנִּגְלָה אֵלַי בַּחֲלוֹם. בְּעוֹדִי מַחֲזִיק אֶת כּוֹס הַקָּפֶה בְּיָדִי הַיְּמָנִית, אֲנִי נִגָּשׁ לָאָרוֹן וּמוֹצִיא מִשָּׁם אֶת יוֹמַן הַמַּסָּע שֶׁכָּתַבְתִּי בְּאוּקְרָאִינָה לִפְנֵי כְּשָׁנָה. אֲנִי אוֹחֵז בַּיּוֹמָן וְאוֹמֵר לִשְׁלוֹמִי: "זֶה זֶה! אֲנִי צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת זֶה. הָאִישׁ בַּחֲלוֹם הִתְכַּוֵּן לְזֶה!" וּמִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין לִי זְמַן וְשֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִכְתֹּב, אַךְ מִפְּאַת לַחַץ חַיֵּי הַיּוֹם יוֹם הָיִיתִי חַיָּב לָצֵאת לַעֲבוֹדָה.

אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, פָּתַחְתִּי אֶת הַיּוֹמָן וְקָרָאתִי. כְּבָר בַּחֲצִי הַדַּף הָרִאשׁוֹן עֵינַי מָלְאוּ דְּמָעוֹת, וּבְגוּפִי אָחֲזָה צְמַרְמֹרֶת מַרְעִידָה. יָדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּה, וְשֶׁבַּמִּקְרֶה הַזֶּה אֵין שׁוּם בִּלְבּוּל וְהַסְתָּרָה כְּלָל, וְשֶׁאֲנִי חַיָּב לִכְתֹּב אֶת זֶה מִיָּד! לָקַחְתִּי אֶת הַיּוֹמָן וְעָלִיתִי לְחַדְרִי לָנוּחַ לִקְרַאת יְצִיאָתִי לַעֲבוֹדָה שֶׁתֻּכְנְנָה בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

אַחַת-עֶשְׂרֶה וָחֵצִי. לַיְלָה. אֲנִי מִתְעוֹרֵר, מִתְאַרְגֵּן, לוֹקֵחַ אֶת הַיּוֹמָן וְיוֹרֵד אֶל הַקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה. שְׁלוֹמִי כְּבָר מוּכָן לִיצִיאָה. בִּזְרִיזוּת יָדַיִם אֲנִי מֵכִין קָפֶה וּבְיָדִי הָאַחַת אוֹחֵז בַּכּוֹס, בְּיָדִי הַשְּׁנִיָּה הַתִּיק הַמְּגֻשָּׁם שֶׁלִּי. אֶת מַפְתְּחוֹת הָרֶכֶב הִצְלַחְתִּי לָדוּג עִם אַחַת הָאֶצְבָּעוֹת הָאוֹחֲזוֹת בְּכוֹס הַקָּפֶה. בְּעוֹד הַיּוֹמָן הַקָּדוֹשׁ תָּקוּעַ בְּבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלִּי, אֲנִי יוֹצֵא אֶל הָרֶכֶב, מַנִּיחַ אֶת הַיּוֹמָן עַל מִכְסֵה הַמָּנוֹעַ, פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת, מַנִּיחַ אֶת כּוֹס הַקָּפֶה בִּמְקוֹמָהּ, זוֹרֵק אֶת תִּיקִי לְאָחוֹר, פּוֹתֵחַ אֶת מַנְעוּל הַהֶגֶה וּמִתְיַשֵּׁב בְּנַחַת. אֲנִי מִסְתּוֹבֵב עִם הָרֶכֶב וְיוֹצֵא מֵהַשְּׁכוּנָה לְכִוּוּן הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי. אֲנִי עַל כְּבִישׁ גֵּהָה, בְּעוֹדִי מַגְבִּיר אֶת הַמְּהִירוּת לְפֶתַע אֲנִי קוֹלֵט שֶׁהַיּוֹמָן נִמְצָא עַל מִכְסֵה הַמָּנוֹעַ, וּבָרֶגַע שֶׁעֵינַי קָלְטוּ אוֹתוֹ הוּא עָף בִּמְהִירוּת אֶל הַכְּבִישׁ. מִיָּד עָצַרְתִּי בְּצִדֵּי הַכְּבִישׁ וְצָעַקְתִּי לִשְׁלוֹמִי: "הַיּוֹמָן שֶׁלִּי! שְׁלוֹמִי, הַיּוֹמָן שֶׁלִּי עָף!" וְהִמְשַׁכְתִּי לִצְעֹק בְּהִיסְטֶרְיָה "אֱלוֹהִים! שְׁלוֹמִי, הַיּוֹמָן!" שְׁלוֹמִי לֹא הֵבִין מָה בְּדִיּוּק קָרָה, וּלְאַחַר הָעֲצִירָה נָסַעְתִּי עַל שׁוּלֵי הַכְּבִישׁ לְאָחוֹר, עַד שֶׁרָאִינוּ מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֶת הַיּוֹמָן זָרוּק עַל הַכְּבִישׁ.

כְּבָר אַחֲרֵי חֲצוֹת. כְּבִישׁ גֵּהָה הַמָּהִיר, סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. מְכוֹנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בִּמְהִירֻיּוֹת מֻפְרָזוֹת, וּשְׁלוֹמִי "הַגִּבּוֹר" מְנַסֶּה לָרוּץ לַכְּבִישׁ. בְּעוֹדִי עוֹצֵר בַּעֲדוֹ מִלָּרוּץ אֶל הַמָּוֶת, אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִצְעֹק "אֱלוֹהִים!" וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַיּוֹמָן נִדְרָס בִּמְהִירוּת, וְדַפִּים כְּבָר מַתְחִילִים לְהִתָּלֵשׁ וּלְהִפָּרֵד הָאֶחָד מֵהַשֵּׁנִי, "אֱלוֹהִים בְּבַקָּשָׁה!! אֲנִי לֹא עוֹמֵד בְּזֶה!", "הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי לֹא עוֹמֵד בְּזֶה יוֹתֵר!"

שְׁלוֹמִי מְנַסֶּה שׁוּב לְהִכָּנֵס אֶל הַכְּבִישׁ הַבּוֹעֵר, אַךְ אֲנִי עֲדַיִן עוֹצֵר בַּעֲדוֹ וְיָדַי נִמְרָחוֹת עַל פָּנַי, וַאֲנִי מְנַסֶּה לָרוּץ לְהָבִיא אֶת הַיּוֹמָן, וְאֶל מוּל עֵינַי הַדַּפִּים מַמְשִׁיכִים לְהִקָּרַע וְלָעוּף מֵרוּחַ מְהִירוּת הַמְּכוֹנִיּוֹת, עַכְשָׁו גַּם הַכְּרִיכָה עָפָה... פִּתְאוֹם שְׁלוֹמִי צוֹרֵחַ עָלַי: "תּוֹרִיד אֶת הַיָּדַיִם מֵהַפָּנִים!" לֹא בְּדִיּוּק הֵבַנְתִּי לָמָּה הוּא אוֹמֵר לִי אֶת זֶה. "תּוֹרִיד אֶת הַיָּדַיִם, יַחְשְׁבוּ שֶׁאַתָּה מְנַסֶּה לְהִתְאַבֵּד בַּכְּבִישׁ!" וּבְרֶגַע אֶחָד בְּתוֹךְ הַסְּעָרָה הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁנִּשְׁמְעוּ תְּפִלּוֹתַי, וּפִתְאוֹם הָעוֹלָם כְּאִלּוּ קָפָא. שְׁלוֹמִי נִכְנַס בִּמְהִירוּת אֶל הַכְּבִישׁ וַאֲנִי אַחֲרָיו. הִצְלַחְנוּ לְהַצִּיל אֶת הַיּוֹמָן הַדָּרוּס. מִיָּד פָּתַחְתִּי אוֹתוֹ וְרָאִיתִי שֶׁהַכְּתָבִים נִשְׁמְרוּ. הִתְחַלְתִּי לְדַפְדֵף, וּמִדַּף לְדַף אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַמַּחְבֶּרֶת יֻצְּרָה בְּצוּרָה דַי מוּזָרָה, יֵשׁ לוֹמַר. עֶשְׂרִים הַדַּפִּים הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֵם רֵיקִים, לְלֹא שׁוּרוֹת, כָּךְ שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב בָּהֶם. וְאָז אֲנִי מֵבִין שֶׁכָּל מָה שֶׁכָּתַבְתִּי נִשְׁמַר בְּמֶרְכַּז הַמַּחְבֶּרֶת, בֵּין הַשּׁוּרוֹת.

נִכְנַסְנוּ אֶל הָרֶכֶב אֲחוּזֵי אָמוֹק וּבֶהָלָה, וּבְעוֹד הַשּׁוֹק אוֹחֵז בִּשְׁנֵינוּ, שְׁלוֹמִי אוֹמֵר בְּמִין טוֹן מוּזָר: "עָבְרוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת". הֵנַעְתִּי אֶת רֹאשִׁי לְאַט לְכִוּוּנוֹ וְהִבַּטְתִּי לְתוֹךְ עֵינָיו, וּצְחוֹק הֵחֵל לְהִתְפָּרֵץ מִתּוֹכִי, צְחוֹק מְטֹרָף שֶׁל מַמָּשׁ שֶׁבִּן רֶגַע הָפַךְ לְבֶכִי.

בְּאוֹתָם יָמִים נִסִּיתִי לְהָבִין מָה בְּדִיּוּק קָרָה לִי שָׁם, רָצִיתִי לָדַעַת מָה מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִי מִשָּׁמַיִם. כְּבָר הִגִּיעַ יוֹם שִׁישִׁי וְשַׁבָּת נִכְנֶסֶת... עֲדַיִן הָיִיתִי בְּשׁוֹק וְנִשְׁמָתִי לֹא נָחָה. בְּשַׁבָּת לִפְנֵי סְעוּדָה שְׁנִיָּה פָּתַחְתִּי בְּאֹפֶן אַקְרָאִי אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרָ"ן שֶׁנִּפְתַּח בְּתוֹרָה ס"ו, וְשָׁם נִגְלָה אֵלַי הַסּוֹד הַבָּא...

וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ, תּוֹרָה ס"ו

וְעִקַּר גֹּדֶל הַחֵשֶׁק נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמַּזְמִינִין לוֹ. כִּי כְּשֶׁאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לְיַהֲדוּתוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁצָּרִיךְ לוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל הַצָּרִיךְ לְיַהֲדוּתוֹ, שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בְּזֶה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי מַזְמִינִין לוֹ מְנִיעָה. וְזֹאת הַמְּנִיעָה הִיא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה חֵשֶׁק יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי עַל יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מִן הַדָּבָר, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק מְאוֹד. כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּרְאִין לְקָטָן דָּבָר הַנֶּחְמָד לוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד חוֹטְפִין מִמֶּנּוּ וּמַחְבִּיאִין מִמֶּנּוּ, אֲזַי הוּא רוֹדֵף מְאוֹד אַחַר הָאָדָם וּמְבַקֵּשׁ וְחוֹשֵׁק מְאוֹד לְאוֹתוֹ הַדָּבָר.

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַחֵשֶׁק נַעֲשָׂה עַל יְדֵי שֶׁחָטְפוּ מִמֶּנּוּ וְהֶחְבִּיאוּ אֶת הַדָּבָר. כְּמוֹ כֵן מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם בִּמְנִיעוֹת מֵהַדָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר בִּבְחִינוֹת "וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם", שֶׁכָּל מָה שֶׁהַדָּבָר נִמְנָע וְנִסְתָּר מִן הָאָדָם בְּיוֹתֵר, הוּא חוֹשֵׁק אֵלָיו וְנָעִים לוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּזֶּה בָּא תַּאֲווֹת וְהִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק עֲבֵרָה חָס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָעֲבֵרָה נִמְנַעַת מְאוֹד מִן הָאָדָם, כִּי אָנוּ מְצוּיִים וּמֻזְהָרִים וּמֻפְקָדִים עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָה, נִמְצָא שֶׁהִיא נִמְנַעַת מְאוֹד מֵאִתָּנוּ, עַל כֵּן יֵשׁ הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק אֵלֶיהָ כַּנַּ"ל בִּבְחִינוֹת וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם. כְּמוֹ כֵן בִּקְדֻשָּׁה כְּשֶׁיֵּשׁ מְנִיעָה לָאָדָם הַחֵשֶׁק מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר.

וְכָל מָה שֶׁהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַמְּנִיעָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה כִּי יֵשׁ חֵשֶׁק וְחוֹשֵׁק וְנֶחֱשָׁק, דְּהַיְנוּ הָאָדָם הַחוֹשֵׁק וְהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק וְהַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשְׁקִין לַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק. וּכְפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּדֶל הַחֵשֶׁק. וְעַל כֵּן כְּשֶׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל מְאוֹד, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאוֹד, אֲזַי יֵשׁ לֹו מְנִיעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל.

וְעַל כֵּן רָאוּי לָאָדָם לָדַעַת, כְּשֶׁיֵשׁ לוֹ הַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, הוּא נֶחֱשָׁק גָּדוֹל מְאוֹד וְדָבָר יָקָר מְאוֹד, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה מְאוֹד כַּנַּ"ל, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים הַרְבֵּה, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו שֶׁבְּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי יֵשׁ לְהָאָדָם מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת מְאוֹד, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ יָבִין הָאָדָם גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק כַּנַּ"ל.

וְהִנֵּה הַכְּלָל, שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר בְּוַדַּאי יוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר וְיוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִּכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל יְדֵי הַחֵשֶׁק נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל, כִּי הַחֵשֶׁק מְשַׁבֵּר הַמְּנִיעָה, כִּי עִקַּר הַמְּנִיעָה אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר כְּפִי הַמְּנִיעָה מִמֵּילָא נִשְׁבָּר הַמְּנִיעָה.

אוֹר הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן

 בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם.

מְאוֹד הָיָה קָשֶׁה לִי לְהַגִּיעַ אֵלֶיךָ, רַבִּי נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא שִׂמְחָה. שָׁלוֹשׁ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אַחַר הַצָּהֳרַיִם, אֲנִי בַּדֶּרֶךְ לְקִיֵיב, חַיִּים שְׁלֵמִים אֲנִי בַּדֶּרֶךְ, עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר בֶּאֱמֶת קָרוֹב. כִּסֵּא אֵף, שׁוּרָה עֲשִׂירִית, לְיָדִי שְׁלוֹמִי, הַשָּׁלוֹם שֶׁלִּי, וְעַלְמָה קְטַנָּה יְשֵׁנָה מְכֻסָּה בִּשְׂמִיכַת צֶמֶר בַּחֹם הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁל סֶפְּטֶמְבֵּר. הָאֲוִיר דָּחוּס וְשׁוּמָנִי כְּמוֹ מֵי מַרְפֵּא. כָּבֵד. יֵשׁ לִי לַחַץ בָּרֹאשׁ, וַדַּאי בִּגְלַל נִמְרָצוּתָן שֶׁל פְּעִימוֹת הַלֵּב הַנִּרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבַּדֶּרֶךְ... הֵן הוֹלְמוֹת בְּתוֹכִי בְּחָזְקָה, שִׁיעוּל יָבֵשׁ עוֹלֶה, אַפִּי נוֹטֵף בַּעֲדִינוּת רַבָּה, כָּזֹאת שֶׁגּוֹרֶמֶת דִּגְדּוּג נָעִים בַּנְּחִירַיִם. עֵינַי מִטַּשְׁטְשׁוֹת מוּל הַדֶּרֶךְ וּמַזְכִּירוֹת לִי אֶת הָרֶגַע שֶׁהִגַּעְתִּי לְנִתּוּחַ שֶׁבּוּצַע בְּהַרְדָּמָה מְלֵאָה, וּכְבָר שֶׁשָּׁכַבְתִּי עַל מִטַּת הַחוֹלִים, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק כְּבָר בְּדֶלְפֵּק הַקַּבָּלָה שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים, הִתְחַלְתִּי לְהֵרָדֵם. מַמָּשׁ יָכֹלְתִּי לְהַאֲמִין שֶׁאֲנִי הוּא הַמַּרְדִּים שֶׁל עַצְמִי וְשֶׁלְּלֹא הַסְכָּמָתִי הַפְּנִימִית, גַּם הַסַּם הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהַרְדִּים אֶת נִשְׁמָתִי הַבּוֹעֶרֶת שֶׁמְּפַחֶדֶת לְהֵרָדֵם וּמַחֲזִיקָה תָּמִיד אֶת הַמַּרְדִּים צָמוּד, כִּי תַּפְקִידוֹ גַּם לְעוֹרֵר.

יֵשׁ עִכּוּב בַּטִּיסָה... אֲחוֹתִי אָמְרָה לִי לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי: "תִּקַּח אִתְּךָ סַבְלָנוּת, הַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה קָשָׁה". חִיַּכְתִּי וְהֵשַׁבְתִּי לָהּ שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי תָּמִיד הָיְתָה קָשָׁה. עֵינֶיהָ הִתְמַלְּאוּ דְּמָעוֹת, וּבְחִיּוּךְ הִיא הוֹסִיפָה: "אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי כְּדֵי שֶׁתַּגִּיעַ לְאוּמָן, גָּמַרְתִּי אֶת הַבֶּכִי".

אֲנִי בָּאֲוִיר. קָשֶׁה לִי לְתָאֵר אֶת הֶחָלָל שֶׁנִּפְעָר בְּתוֹכִי, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי טָס לִקְרַאת דָּבָר גָּדוֹל... אֲנִי מְפַנֶּה מָקוֹם לְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה, אֲנִי לֹא מְפַחֵד מִכְּלוּם, אֲנִי בָּא כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁנּוֹלָד, אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת הַהַכָּרָה מִתְעַרְפֶּלֶת, אֶת חוּשַׁי נֶעֱלָמִים, מַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים מְנַתֶּקֶת לְאַט אֶת כָּל הַחוּטִים הַקְּשׁוּרִים שֶׁהִסְתַּבְּכוּ וּמִתְכּוֹנֶנֶת לְחִוּוּט מֵחָדָשׁ... הַלֵּב שֶׁלִּי זוֹעֵק, הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאָר אֵיתָן, זֶה שֶׁלִּוָּה אוֹתִי בִּתְקוּפַת הַדִּכָּאוֹן הַקְּלִינִי בָּהּ שָׁהִיתִי לֹא מְעַט זְמַן, אוֹתָהּ תְּקוּפָה בָּהּ הַחַיִּים הָיוּ שְׁחֹרִים מִטָּעוּת שֶׁל דִּיּוּק, וּבֶטַח יִהְיֶה מְדֻיָּק יוֹתֵר לוֹמַר שֶׁהֵם הָפְכוּ שְׁחֹרִים מִתּוֹךְ הַדִּיּוּק כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה מִי שֶׁאֲנִי הַיּוֹם. בְּאוֹתָם יָמִים לֹא יָדַעְתִּי לְמִי לִפְנוֹת וְאֵיךְ לִפְנוֹת, רַק עָצַבְתִּי, עָצַבְתִּי עַד שֶׁכָּל חַיַּי הָפְכוּ עֲצוּבִים בִּמְלוֹאָם. וְאָז בְּאֶחָד הַיָּמִים, פִּתְאוֹם הִתְחַלְתִּי לְהִתְלַבֵּשׁ יָפֶה וּלְהִתְכַּסּוֹת עַד מֵעַל הָרֹאשׁ בְּעוֹד שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵב עַל הַבֶּטֶן בְּחַדְרִי חֲסַר הַדֶּלֶת. מֵאָז אוֹתָם יָמִים כְּבָר לֹא מַמָּשׁ יָשַׁנְתִּי, אָחַזְתִּי בְּסוֹד שִׁקְרִי שֶׁלֹּא הִרְפָּה מִמֶּנִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ בַּחֲזָרָה. עַד הַיּוֹם אֲנִי לֹא מְסֻגָּל לִשְׁכַּב עַל הַבֶּטֶן וּלְהִתְכַּסּוֹת עַד מֵעַל הָרֹאשׁ, זֶה מַכְנִיס בִּי פַּחַד.

אָז, בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה עֲצוּבָה, לֹא הָיוּ לִי הַכֵּלִים לְהָבִין שֶׁנָּפְלָה טָעוּת. אֵיךְ יָכֹלְתִּי לָדַעַת שֶׁלִּפְעָמִים הַדִּמְיוֹן מִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹ הָאֱמֶת וְאֵין לְךָ דֶּרֶךְ לְזַהוֹת זֹאת? רַק לְהַאֲמִין. שָׁקַעְתִּי עָמֹק כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא הִבְחַנְתִּי מָתַי יוֹם וּמָתַי לַיְלָה. הָיִיתִי שׁוֹכֵב שָׁעוֹת בָּאַמְבַּטְיָה, פּוֹתֵחַ אֶת הַבֶּרֶז וּמַרְגִּישׁ אֶת טִפּוֹת הַמַּיִם נוֹפְלוֹת עַל גּוּפִי. לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה הִתְחַבֵּר חַלּוֹן קָטָן שֶׁל הַשֵּׁרוּתִים, מִמֶּנּוּ אָבִי הָיָה מְדַבֵּר אִתִּי מִפַּעַם לְפַעַם כְּשֶׁהָיָה בַּבַּיִת: "צַחִי, הַכֹּל בְּסֵדֶר? יָאללָה תֵּצֵא". פָּחַדְתִּי לְסַפֵּר, פָּחַדְתִּי לְדַבֵּר. פָּחַדְתִּי פַּחַד מָוֶת לְעוֹרֵר אֶת הַמֵּתִים, אָז שָׁתַקְתִּי וְהִמְשַׁכְתִּי לִשְׁקֹעַ. שָׁקַעְתִּי בַּעֲדִינוּת כָּזֹאת שֶׁאִישׁ לֹא שָׂם לֵב, הֶחְלַטְתִּי לָשׁוּב וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וּבִקַּשְׁתִּי מֵאֱלוֹהִים שֶׁיִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת זֶה וְשֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגָּל יוֹתֵר לְהִתְמוֹדֵד עִם זֶה...

כְּבָר אַחֲרֵי חֲצוֹת, מֵאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁיָּשַׁבְתִּי בַּמָּטוֹס הַמַּחֲנִיק וְעַד עַכְשָׁו הֶעָבָר נִרְאֶה רָחוֹק. בְּעוֹדִי נִמְשָׁךְ בִּשְׁבִיל בֵּית הַקְּבָרוֹת בְּפַחַד וּבְהִתְרַגְּשׁוּת אֶל כִּוּוּן צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחַק מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב, סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עוֹבֶרֶת בִּי צְמַרְמֹרֶת שֶׁמַּזְכִּירָה לִי שֶׁבַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָיִיתִי בְּבֵית קְבָרוֹת בַּלַּיְלָה הָיְתָה כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן עֶשֶׂר, בְּטִיּוּל שְׁנָתִי. כָּל חֲבוּרַת הַמַּגְנִיבִים הִתְרַחַקְנוּ אֶל הַיַּעַר עִם אַבָּא מְלַוֶּה שֶׁל אַחַד הַחֲבֵרִים, הוּא הֶחְלִיט שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה נַעֲשֶׂה מְדוּרָה גְּדוֹלָה בְּלֵב הַיַּעַר, כַּמּוּבָן מִבְּלִי שֶׁהַמּוֹרִים יֵדְעוּ. כְּשֶׁהַמְּדוּרָה כְּבָר דָּלְקָה, אֲנִי חָזַרְתִּי לִקְרֹא לְכַמָּה חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ בַּחֲדָרִים, לָקַחְתִּי מַקֵּל וְיָצָאתִי לַדֶּרֶךְ, וּבְעוֹדִי מוֹדֵד אֶת צְעָדַי בַּחֹשֶׁךְ שֶׁל הַיַּעַר, פִּתְאוֹם תָּקְפָה אוֹתִי בֶּהָלָה, כְּשֶׁזִּהִיתִי שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל קֶבֶר. הָיָה כְּבָר חָשׁוּךְ, וּמֵהַבֶּהָלָה נִתְפְּסָה נִשְׁמָתִי בְּפַחַד נוֹרָאִי, וְהִתְחַלְתִּי לָרוּץ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ מַכֶּה עַל לִבִּי וְצוֹעֵק לִי "רוּץ!". לֹא הִפְסַקְתִּי לָרוּץ עַד שֶׁנִּצְמַדְתִּי לָאַבָּא הַמְּלַוֶּה, זֶה שֶׁתָּמִיד הָיָה חָסֵר לִי בְּחַיַּי... אֲבָל עַכְשָׁו זֶה שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית.

אֲנִי מַמְשִׁיךְ בִּשְׁבִיל בֵּית הַקְּבָרוֹת הֶחָשׁוּךְ אֶל צִיּוּנוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בְּבַרְדִּיטְשׁוֹב, כְּשֶׁאוֹרוֹת הַפֶּלֶאפוֹנִים דּוֹלְקִים מֵאֲחוֹרַי וּמִלְּפָנַי. אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים אֶל הַצִּיּוּן שֶׁל הָאִישׁ הַצַּדִּיק וְהַכָּל-כָּךְ מְיֻחָד הַזֶּה. בַּצְּעָדִים הָאַחֲרוֹנִים לִפְנֵי כְּנִיסָתִי מְלַוֶּה אוֹתִי פַּחַד שֶׁמָּא לִבִּי לֹא יִפָּתַח בִּפְנֵי אוֹתָם זָרִים, שֻׁתָּפַי לַמַּסָּע שֶׁאוֹתָם הִכַּרְתִּי רַק לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁעוֹת. אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁנִיָּה, וּפִתְאוֹם נִדְלָק אוֹר קָטָן, וּבְדַקּוֹת סְפוּרוֹת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ מִתְמַלֵּא פְּתִילִיּוֹת שֶׁמְּאִירוֹת בֶּחָלָל בִּסְגֻלָּתוֹ שֶׁל שֶׁמֶן הַזַּיִת. בְּאוֹתָם רְגָעִים נִגַּשׁ אֵלַי הָרַב וּמַגִּישׁ לִי סֵפֶר שֶׁנִּקְרָא 'נִצַּחְתִּי וַאֲנַצֵּחַ' שֶׁחִבֵּר הוּא בְּעַצְמוֹ. "קַח", הוּא אָמַר, "זֶה מַתָּנָה. אַחַר-כָּךְ תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר עַל הַצִּיּוּן וְנִקְרָא". לֹא בָּכִיתִי, רַק יָבַשׁ גְּרוֹנִי וְלִבִּי מְעַט קָפָא, לְמַזָּלִי רַק מְעַט. הַנְּעִימוּת הִתְגַּבְּרָה וְהִזְכִּירָה לִי חִבּוּק חַם וּפָשׁוּט, חִבּוּק שֶׁל אַהֲבָה אֲמִתִּית. רַק חִבּוּק, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לְשׁוּם מָקוֹם רַק לַחֲבֹק. הִרְגַּשְׁתִּי אֶת חֹם גּוּפִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּמִתְאַזֵּן עִם הֶחָלָל, וַאֲנִי מוֹצֵא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁלִּי בֵּין כֻּלָּם. הִתְיַשַּׁבְתִּי קָרוֹב לְקִבְרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, מַמָּשׁ לְיַד רֹאשׁוֹ. הִנַּחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵהָרַב עַל הַקֶּבֶר, וְאֶת יָדַי הֵנַחְתִּי עַל עֵינַי. כֻּלָּם שָׁתְקוּ. הָרַב פָּתַח בְּכַמָּה מִלִּים, וּבָחוּר נוֹסָף הִקְרִיא תְּפִלָּה מִתְנַגֶּנֶת מַרְגִּיעָה, וּבְאֹפֶן פִּתְאוֹמִי הִרְגַשְׁתִּי אֶת הַסֵּפֶר נוֹגֵעַ בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית, הוּא כְּבָר הָיָה פָּתוּחַ וּבַכּוֹתֶרֶת כָּתוּב 'אוֹר אֵינְסוֹף'. בְּקוֹלִי הַיָּבֵשׁ פָּתַחְתִּי בִּקְרִיאָה. הָיוּ אֵלֶּה מִלִּים שֶׁמִּישֶׁהוּ כָּתַב בִּשְׁבִילִי, לִרְגָעִים אֲפִלּוּ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי כָּתַבְתִּי אוֹתָן.

אוֹר אֵינְסוֹף

לִסְתֹּם אֶת עֵינַי בְּחָזְקָה. לְבַטֵּל אֶת עַצְמִי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּאתִי בִּתְחִינָתִי לְהַמְשִׁיךְ וְלִמְשֹׁךְ על עַצְמִי אוֹר אֵינְסוֹף. עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי וּבִטַּלְתִּי אֶת עַצְמִי, וּבִדְמָעוֹת אָמַרְתִּי "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי".

וְהַיָּמִים הָאֵלּוּ בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה הֵבַנְתִּי לִסְתֹּם אֶת עֵינַי, לְבַטֵּל אֶת עַצְמִי אֶל הַתַּכְלִית שֶׁכֻּלֹּו אֶחָד. הַיּוֹם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמַדְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר בְּהִתְקַשְּׁרוּת אַהֲבָתִי בִּטּוּל וּדְבֵקוּת אֵלֶיךָ, לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וְלִזְעֹק הַרְבֵּה וְלִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת הַרְבֵּה, כִּי הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה רַק לְהַרְגִּישׁ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל עוֹלָמְךָ בֶּאֱמֶת. אַתָּה מַשְׁקִיף וּמַשְׁגִּיחַ עָלַי מִלְּמַעְלָה. וְיָדַעְתִּי שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה שֶׁלִּי בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, מִי אֲנִי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם? נוֹלַדְתִּי שֶׁאֲנִי אֶזְכֶּה לָדַעַת מַהוּ שָׁלֵם, וְהִנֵּה הַיּוֹם אֲנִי זוֹכֶה לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹר אֵינְסוֹף.

הַיּוֹם וְלֹא כְּבֶעָבָר אֲנִי מַמְשִׁיךְ אֶת עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים לְהָבִין מַהִי בִּבְחִינַת חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע. הִנֵּה אֲנִי נוֹפֵל לָאָרֶץ וּמִשְׁתַּחֲוֶה וּפוֹשֵׁט יָדַי וְרַגְלַי לְבִטּוּל כָּל הָרְגָשׁוֹת וּמֵחֲמַת הָאוֹר, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הָאוֹר הַזַּךְ שֶׁנִּגְלָה אֵלַי וְיוֹרְדִים דִּמְעוֹתַי עַד שֶׁהֵבַנְתִּי מָה זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַשָּׂגַת הָאוֹר הָאֵינְסוֹף בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי.

אַבָּא, עָשִׂיתִי אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה וּבִזְרִיזוּת גָּדוֹל וְאֶשְׁתַּחֲוֶה אַרְצָה, אֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמִי, אֲנִי רוֹצֶה לְשַׂמֵּחַ אוֹתְךָ בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִשַּׂגְתִּי. הָיִיתִי רָחוֹק מְאוֹד, הַיּוֹם אֲנִי קָרוֹב, הַיּוֹם אֲנִי מֵבִין שֶׁעַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת שֶׁאֲנִי בּוֹכֶה, אֲנִי קָרוֹב בְּתוֹכִי לְהָבִין מַהוּ הַתַּכְלִית. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּחַזֵּק אוֹתִי. אַתָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹלֵחַ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת, לְמִי אֲסַפֵּר? אַךְ לְךָ אֹמַר תּוֹדָה, כִּי הַיּוֹם הַתּוֹדָה שֶׁלִּי הִיא לוֹמַר "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

אוֹר אֵינְסוֹף הַמִּתְגַּלֶּה מִתּוֹכִי, אוֹר הָאֱמוּנָה. תּוֹדָה לְךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. אָמֵן וְאָמֵן!

(לִקּוּטֵי נִצַּחְתִּי וַאֲנַצֵּחַ / יִצְחָק יִשְׂרָאֵל שִׁמְרוֹן)

יָצָאנוּ מִשָּׁם, וּשְׁלוֹמִי נִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר: "יֵשׁ לִי כַּמָּה דְּבָרִים לְהַגִּיד לְךָ". הִרְגַּשְׁתִּי מִיָּד אֶת לִבִּי מִתְכַּוֵּץ, וְאָז הוּא הִתְחָרֵט. שָׂמַחְתִּי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ דַּרְכִּי דְּבָרִים רַבִּים, אַךְ אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֵת לְזֶה לְהַפְרִיעַ לִי כְּשֶׁאֲנִי כָּאן. אֲנִי מְחַכֶּה לַתִּקּוּן הַזֶּה שָׁנִים, וְאוּלַי גַּם הִתְלַהֲבוּתִי וְהִתְרַגְּשׁוּתִי וְהַחֲוָיָה הָעֲמֻקָּה וְהָעֲצוּמָה כֻּלָּהּ מַרְחִיקוֹת מְעַט אֶת הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי. אַל תִּפְּלִי רוּחִי, תַּמְשִׁיכִי בְּדַרְכֵּךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיק מִלְּפָנַיִךְ, הַכֹּל מְדֻיָּק וּמְכֻוָּן, עָדִיף שֶׁלֹּא אֲשַׁתֵּף אֶת הָעָצְמָה הַזֹּאת, כִּי אִישׁ מִמֵּילָא לֹא יָבִין זֹאת. אֶשְׁמֹר אוֹתָהּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַצַּדִּיקִים.