אינני איש חרב, אמר איש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. אינני איש חרב, אמר איש החרב, המתאים להתחיל קרב כזה. מאזן הכוחות האמיתי אינו מאפשר כאן שום תנועה קדימה. כל פריצה קדימה חייבת לקבל עתה אופי מדומה, תנועת-סיבוב חולפת של להט הקאליבורן. באש התנועה הריתמית מכוון תמיד חוד החרב קדימה כקידה. אך גם נגיעות הנשיקה העדינות ביותר תוענקנה עכשיו בקיצוב עצבני נקודה בצד נקודה. מאזן הכוחות הוא כאן באופן דימיוני לרעתי. אתה צודק, אינך איש חרב, אמרו לאיש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. אינך איש חרב, אמרו לאיש החרב, המתאים להתחיל קרב כזה. זה נכון, אבל עלי גם לדייק בפרטים: הייתי איש חרב, אמר איש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. הייתי איש חרב, אמר איש החרב, המתאים להתחיל קרב כזה. עתה עוצבו תנאי הקרב לרעתי. באורח שרירותי ייסרו אותי. למעשה קברו אותי. עוד לפני מותי מופקרות עיניי אל ברק השמש. אמש יכולתי להרתיע את כל ההמון שלְפָנַי. עיניי לא היו מסונוורת. חיכיתי לאות. שוט התבוסה לא הונף על גווי. מובן שאינני נביא. איני יודע אם אובס. אולי ההיפך. אולי אראה את ההמון נס. בבהלה יראו אותי בשעת הפעולה. עוד לפני הערב יראו מי הוא באמת איש חרב. בלי הרף אני חושב על האפשרות הזאת: אחת מיני רבות. זאת ולא אחרת היא הפונקציה של החרב: לברור בעדינות בין טרף לטרף. אבל אני מפחד להטיל הכול על קלף אחד. אני חד לעצמי את חידת הכוח. האם כבר היתחלתי לשקוע. דיבורים מתוך חום. מתי היה לך זמן לשכוח? רק אתה איש חרב, אמרו לאיש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. רק אתה איש חרב, אמרו לאיש החרב, המתאים להתחיל קרב כזה. אינכם מחדשים דבר. בלי ספק, אני איש חרב, אמר איש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. אני איש חרב, אמר איש החרב, המסוגל להתחיל קרב כזה. כך סוכם כבר בביתי לא פעם. אוכל עוד לעיתים לחולל רעם. אבל יכולתי לאור המצב רבה מידַי. האור שורף את עיני ואת ידיי. תהיו אתם עדיי, שדי לי בתחבולות זולות. אצבעותי חולות וגרומות. חוץ מזה מות סגני השפיע עלַי לרעה. שעה שאני חושב על כך, הכול מתחיל להישכח אצלי. רגליי טובעות בחול בוגדני ורך. רק יכולתי הרַבָּה תצילני בהתקפה, שֶׁבָּה עלי לפתוח עוד מעט. בינתיים אני מכריז על מט בשלושה מהלכים. מה? אתה שואל אם עליך להכין את עצמך למכה הסופית? אופיי אינו מרשה לי פזיזות כזאת. כבר אמרתי לך, שאני מחכה לאות. רבות הן ההזדמנויות, שעוד אחמיץ. אמיץ לא הייתי מעודי. רק כבודי המקצועי הביאני מניצחון לניצחון. השעון צילצל בינתיים. אוכל תמיד לוותר על כמה אפשרויות ביניים. אוכל להפסיד עוד פעם או פעמיים. תמיד תוכל להפסיד פעם או פעמיים. אך האם תעז לוותר על כל אפשרויות ביניים? זה אכזרי מאוד לתבוע את כל זה מאיש חרב, אמרו לאיש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. זה אכזרי מאוד לבקש את כל זה מאיש חרב, אמרו לאיש החרב, המסוגל להתחיל קרב כזה. ממילא איך אלחם בצללים? זה לא קל להיות אלים נגד צללים. קלים הם רק הקרבות האמיתיים. עיתים אני יושב, שעוּן על חרבי, וחושב, שאיני יכול יותר לעסוק בריתמיקה נגד צללים. ריקה מתוכן היא מלאכת הסיוף בלי גוף. אמנם הגוף יוכל להגיע לשלמות רק דרכה לפני שימות. אך עימות כזה אינו יותר לרוחי. עלי לוותר על מלחמה בצללים. עלי להיראות פחדן. עלי להשיב את החרב לנדן. עלי לבחור בשלום, לשבת בשקט ולא להלום מהלומות על ימין ועל שמאל, כמו שלשום וכמו אתמול. קרב-צללים זה אינו הקרב האמיתי. בלי ספק, הקרב הזה אינו הקרב האמיתי. אינך איש חרב, אמרו לאיש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. אינך איש חרב, אמרו לאיש החרב, המתאים להתחיל קרב כזה. אם אתה בעצמך אומר, בלי ספק אינך איש חרב, אמרו לאיש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. אם אתה בעצמך אומר, בוודאי אינך איש חרב, אמרו לאיש החרב, המסוגל להתחיל קרב כזה. חכו רגע. זה, כמובן, לא קרב אמיתי הערב. אבל מתירגול קרב קצר עוד לא מת שום איש חרב. אני אנסה כמה אפשרויות הפעלה. אמנם הן קטנות עד גיחוך מול גודל העלילה. אך אם עלה בגורלי להכירן יחידי, אוכל מצידי להפעילן אחת אחרי השנייה. אם רק תחכו לי שנייה אדגים משהו זעיר. מובן, שזה יכול גם לפוצץ עיר, לא להישמע, לעורר גלי תהודה. ככלות הכל זו לא תעודה רשמית. אמנם זה יכול גם להמית. אך זה, למעשה, תפקידו של להט חרב. מה? הרי אמרתי לכם: לבחור היטב בין טרף לטרף. ברור, שלדעתכם זה לא נראה כחרב. זה לא נוצץ וזה לא מבריק בלי הרף. זה נראה יותר כלוח שחור. זה כהה מול אור? הרי אמרתי לכם, שיכולתי כאן רבה מידי. כולכם הייתם עדיי. ומה עלי לעשות כעת? איך אדע מי מכם חי ומי מת? אני רק התכוונתי להפגין שיטה. התוצאות אינן משנות לגביי עתה. אני אינני מתעניין בתוצאות. אני רק מחכה לאות. מה אתה אומר? אתה לא מתעניין בתוצאות? הרי אתה איש חרב, אמרו לאיש החרב, שהחליט לנהל קרב כזה. אתה איש חרב, אמרו לאיש החרב, שבחר להתחיל קרב כזה. אתה לא תשתמט. אנחנו נמצא אותך חי או מת. אתה היתחלת ועכשיו תגמור. אתה יודע לפעול בחושך ובאור. נמצא אותך גם בלילה השחור ביותר. גם עכשיו אתה יושב בחשיכה ער וזומם. שומם שדה הקטל שהישארת אחריך. גם הוריך יסתייגו ממך. אמך תבין מי אתה. בעתה תפקוד אותה. מה הבעתה? אני מוכן להציג את עצמי גם עתה. אני איש חרב, אמר איש החרב, הראוי לנהל קרב כזה. אני איש חרב, אמר איש החרב, המסוגל להתחיל קרב כזה.
- וואריאציה- סוגה ספרותית שהיא כעין סיפור פרשני הטווי בעיקר מבדיון.
- פרופסור גבריאל מוקד- הוגה דיעות וחוקר,מבכירי וידועי חוקרי הספרות והתרבות בישראל. מייסד כתב העת הספרותי-הגותי החשוב "עכשיו", כתב ספרי מחקר על הספרות העברית לדורותיה. גילה את טובי המשוררים והמשוררות המודרנים בשפה העברית החל מתחילת שנות השישים ועד ימנו והשפיע במחקריו והגותו על משוררים ואנשי רוח רבים בישראל.
