שיר:
לְאַהוּבָתּוֹ/ איבור גורניי /מאנגלית:   יעקב אלג'ם

הוּא הָלַךְ.. אָבַד הַכֶּלַח

עַל הַתָּכְנִיּוֹת אֲשֶׁר רָקַמְנוּ.

לֹא  עוֹד נְשׁוֹטֵט בֵּין הַגְּבָעוֹת שֶׁל Cotswold

מָקוֹם בּוֹ  עֵדֶר כְּבָשִׂים  שָׁקֵט

שׁוֹבֵר רָעָב בְּלִי צֹרֶךְ בְּמַחְבּוֹא .

גּוּפוֹ אֲשֶׁר הָיָה  נוֹעָז

שׁוּב אֵינוֹ כְּפִי שֶׁהִכַּרְתְּ  אותו

אֵי אָז, אֵיך הָיָה מֵשִׁיט

בִּתְכֵלֶת הַנָּהָר

 אֶת  סִירָתֵנוּ הַקְּטַנָּה  דַּרְכּוֹ.

לֹא תַּכִּירוּ אוֹתוֹ כָּעֵת.

אֲצִילִי הָיָה מוֹתוֹ. אַל תְּהַסְּסו 

עַל כֵּן  לְכָסותוֹ  עִם  מַּרְבָׂדים

סְגֻלִּים שֶׁל  גַּאֲוָה  

חַכְלִילִית  מִֵשְׁנֵי צְדָדַיו שֶׁל הַנָּהָר.

כַּסּוּ אוֹתוֹ. כַּסּוּ אוֹתוֹ מַהֵר

וְעִם מַסַּת צְבִיר  מוּצָק

כְּגַל זֵרִים שֶׁל הַנְצָחָה

הַסְתִּירוּ  נָא  אֶת הַדָּבָר הַלַּח  וְהָאָדֹם

הַזֶּה  אָשֶׁר בְּדֶרֶך כָּלְׁשֶהי  אֲנִי  חַיַּב  בּוֹ  שִׁכְחָהַ.

איבור גורניי הוא משורר אנגלי- הרומנטי של "המלחמה הגדולה"..

התנדב לצבא ב-1915 ושוחרר כעבור 3 שנים, בגלל התמוטטות נפשית.

שיר זה נכתב בינואר ,1917 ונועד לאהובתו של חבר שנפל בקרב.

איבור גורניי האמין שהשרות הצבאי  יעשה אותו חזק,מאושר,

בטוח בעצמו ויחזור לחיי אזרחות מלא זכרונות של שמחה

שיעזרו לו להעניק אושר לאחרים. בשנת 1922 אושפז בבית חולים

פסיכיאטרי, שם נפטר כשנת 1937.

היה מלחין מוכשר. חוג מעריציו  הקים מכון על שמו באנגליה.