שיר:
הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד הַבֹּקֶר / גָּלִית אבגי-כֹּהֵן

הַגֶּשֶׁם שֶׁיָּרַד הַבֹּקֶר

שָׁטַף אֶת כָּל הַמִּלִּים.

שְׁבוּעַיִם שֶׁל כָּאוֹס,

הוֹרִידוּ מֵעַצְמָם עֹל כָּבֵד.

מַאֲבָק מְיֻתָּר. מִי אָמַר.

הַגֶּשֶׁם הַזֶּה הַבֹּקֶר,

שָׁטַף אֶת כָּל הַקֶּצֶף.

בַּחֵרוּף, אָפְיָנִי לִי וּלְךָ,

עַד חָרְמָה,

שֶׁמָּנוּ צַלַּחַת וְעוֹד מָנָה,

עַל שֻׁלְחָן קָט

בַּבַּיִת הַזֶּה, שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ.

מִתְּרִיסִים. חוֹרְצִים,

עוֹד סִימָן בַּנְּשָׁמָה.

עוֹד סָפֵק, עוֹד שְׁאֵלָה.

הַכֹּל בְּשֵׁם מַטָּרָה,

פִּיּוּס גָּדוֹל, וּמַגָּע.

כָּל מָה שָׁצַף פֹּה אֶצְלֵנוּ,

נִשְׁטַף הַבֹּקֶר עִם הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן.

צֶבַע הַשָּׁמַיִם, הָאוֹר הֶחָשׁוּךְ בַּחוּץ

לָחֲשׁוּ לִי, בּוֹאִי,  כְּנָסַי לַמִּטָּה.

לֹא יִבְרְחוּ הַמִּלִּים, הַשְּׁאֵלוֹת,

תְּנִי לְעַצְמֵךְ אֶת הַהַרְגָּשָׁה.

לָקַחְתִּי אוֹתְךָ אִתִּי. עָטַפְתִּי בַּשְּׂמִיכָה.

רָצִיתִי רַק לִהְיוֹת קְרוֹבָה.

גּוּף לַגּוּף. עוֹר לָעוֹר, רֵיחַ וּמַגָּע.