שיר:
חבלים / רבקה פישביין עמנואל
 

 

אֲנִי מַטְבִּיעָה אֶת רֹאשִׁי בַּחִשּׁוּק

לֹא כְּדֶרֶךְ מַלְאָכִים הַנּוֹשְׂאִים אוֹתוֹ מֵעַל

כְּדֶרֶךְ אֲנוּסוֹת לְחֵשֶׁק עַצְמָן בְּעוֹלָה שֶׁל הַבְטָחָה

לָשֵׂאת, לָתֵת, לִהְיוֹת, לַחְדֹּל

רַקּוֹתֵיהֶן אֲסוּפָה נִטַּעַת לְמַגַּע יָד מְהַסָּה

שְׂעָרָן מַסְמְרוֹת בַּרְזֶל

צַמּוֹת צַמּוֹת

מְלֻפָּפוֹת עַל רֹאשׁ מַצְהִיב בְּעֹל יָמִים

פַּעַם הָיוּ אֵלֶּה חַרְצִיּוֹת צְהֻבּוֹת

אוֹתָן קָלַעְתִּי זֵרִים כְּדֶרֶךְ עוֹלָלִים.

חַבְלֵי לָשׁוֹן, חֶבְלֵי לֵדָה, חַבְלֵי עֶרֶשׂ

חֲבָלִים חֲבָלִים

בְּרִית, חָטָאת וְכָרֵת

צַעַד וָחֵצִי לַתְּהוֹם.

 

logo בניית אתרים