נובמבר הגיע ואיתו הסתיו, אפילו השמיים כבר עטופי בלוז של אמצע הצהריים, זה הפך אותי מהורהר ותהיתי על מה אתן הקדמה בטור החודשי שלי. במקרה נתקלתי ב"בפיד" הפייסבוק באמן שפרסם שהוציא שיר אך אף תחנת רדיו לא שידרה אותו, ולו גם פעם אחת.

קודם כל צריך הרבה אומץ לעשות זאת, להגיד בריש גלי ברשת החברתית הכי חשופה "נכשלתי", לעניות דעתי היו שם בעיקר התפרקות וקושי בהכלה של הסיטואציה. זה מאוד כואב ולא נעים, זו פגיעה גדולה בציפור הנפש שלנו כאנשים וכיוצרים.

מה שתפס אותי הכי הרבה היתה התבוסתנות שבה האמן קיבל זאת, הוא ממש נשבר והשליך את ה"לא" שקיבל למהות הקיומית שלו, כאילו הכל מתנקז לאישור קיומי אחד של תחנות הרדיו בישראל, האם ישדרו אותי או שלא ישדרו אותי ואם לא – האם אני כישלון? לשנות קריירה ומהר?

תגובות החברים היו מנחמות ומכילות, -"צריך יחצ'ן", "צריך קומבינות" ו"רוב השירים ברדיו הם זבל", "לאנשים יש טעם גרוע", "אם אייל גולן היה שר את זה אז זה היה להיט", היה שם הכל מהכל וזה בסדר, לכולנו יש דעות על כל דבר, אבל אותי מעניין  יותר מכל  זה תהליך הלמידה של האמן עצמו. למקצוע הזה שהוא בין הקשים בעולם צריך סבלנות והרבה וצריך ללמוד מכל פיתול בדרך, לעצור וללמוד.

סביר להניח שנקבל יותר "לא" "מכן", עד שנפרוץ ואי אפשר מכל סירוב לשבור את הכלים. המלצתי לאמן, שב ותבין מה היית יכול לעשות טוב יותר: לכתוב טקסט יותר משכנע? לחן יותר מתובל? האם בכלל נושא השיר מעניין? לא כל חוויה מולחנת צריכה להפוך לשיר...

האם אתה הזמר הנכון לשיר את השיר בעיבוד הזה? אולי יתאים זמר אחר, בעל גוון הגשה  שונה שנכון יותר לשיר? במקום להוציא עשרות אלפי שקלים על נסיון כמעט חסר סיכוי, תכננו את המהלכים שלכם בחוכמה. המאזין לא צריך להיות חכם, בעל ידע רחב או נחמד, הוא צריך להרגיש שזה מדבר אליו באיזשהו אופן, וכך גם עורך הרדיו.

ואלו השירים שנגעו בי החודש ואני שמח להעניק להם את "פרס נובל": 

1.אבנר שטראוס – "המציאות היא כמו נעל"

טקסט שנון וחכם, רווי בשיעורים קטנים על החיים, סוג של חכמת רחוב שרק סבתא יכולה לספר לנו בעיטוף בלוזי נוסטלגי כאילו חזרנו למועדון בלוז בניו אורלניס בתחילת המאה ה – 20

להאזנה –

2.Moses And The Tablet Breakers – "Shofar"

עברנו מניו אורלינס לבלו גראס דיקסי סטייל טקסס, ממפיס או טנסי, מאוד אמריקאי וגרובי והכי חשוב עם טקסט שמספר סיפור מיתולוגיה יהודי, החבר'ה האלו יגרמו לכם לרקוד ומהר!

להאזנה –

3.אסף הרץ והבוג'ה – "בגללה"

מתחיל בגרוב r & B ושירה מאוד אינדית, הפנדרס רודס תפס אותי כל כך חזק כאילו השיר על ,הולחן על הכלי המרגש הזה והכל מסביב הצטרף כשלמעלה השירה חושפת גבר רגיש ופגוע

להאזנה –

4.מורין נהדר – "מסטום אסמר" (שחרחורת)

צלילי מזרח בתיבול טקסט פרסי, למען האמת אין לי מושג על מה השיר אבל השיר של מורין נעים  לי וכובש אותי בכל סינגל, יש שם כנות ובגרות, מרגיש לי שזה שיר ששרו סבתות לנכדות שלהן

להאזנה –

5.דניאל רביצקי – "היום האחרון בחיי"

קול עמוק ואלטי, טקסט שנכתב מתוך חוויה עוצמתית וקשה, השיר עצמו נוטה לרוק הרך ודניאל חושפת ומרגשת במיוחד בשורות הפיזמון עם שורת המפתח של השיר. לשמחתי זה לא היה היום האחרון ומדובר באמנית שאני מעריך, מעבר להיותה זמרת טובה מאוד, אלא כאדם שלא מפחד להיות שונה בנוף המאוד סטרילי בארץ.

להאזנה –

נכתב ע"י עמרי נובל  - זמר יוצר, מפיק ומגיש תכניות רדיו ב"רדיו סול" ו"רדיו חוף אילת"

עורך מדור מוזיקה - שחר כהן. לפניות:  https://www.facebook.com/shaharole/