שיר:
הֲגִיגִים/ גד קל

עַד שֶׁלֹּא רָאִיתִי שֶׁאֵינֶנִּי לְבַדִּי.

עַד שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא בָּאתִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי.

עַד שֶׁלֹּא גִּלִּיתִי אֶת כָּל יְכוֹלוֹתַי,

וְלֹא יָדַעְתִּי מָה שֶׁיֵּשׁ  בִיֵכוֹלְתִי לָתֵת - 

לֹא יָדַעְתִּי לֶאֱהֹב,

לֹא יָדַעְתִּי אֶת כְּבוֹדִי,

לֹא הָיִיתִי שָׁלֵם עִם עַצְמִי - 

 לֹא הֵבַנְתִּי אֶת עֶרְכִּי.

עַתָּה מִשֶּׁגִּלִּיתִי שֶׁאֵינֶנִּי לְבַדִּי.

מִשֶּׁהֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא בָּאתִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי.

מִשֶּׁגִּלִּיתִי מָה שֶׁיֵּשׁ  בִיֵכוֹלְתִי לָתֵת

וְגִלִּיתִי אֶת עֶרְכִּי בֶּאֱמֶת,

הִתְחַלְתִּי גַּם לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי,

וְאֶת כָּל הַיְּקוּם שֶׁסְּבִיבִי!

וְהִתְחַלְתִּי בְּשֶׁפַע.

לָתֵת, לָתֵת...

 וְלָתֵת!