מדרש תלמודי
המטרונה שניסתה לזווג זיווגים / מתוך מדרש בראשית רבה
מַטְרוֹנָה אַחַת שָׁאֲלָה אֶת רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא,
אָמְרָה לוֹ: לְכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ?
אָמַר לָהּ: לְשִׁשָּׁה יָמִים.
אָמְרָה לוֹ: וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַכְשָׁו מָה הוּא עוֹשֶׂה?
אָמַר לָהּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים: בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי.
אָמְרָה לוֹ: וְזוֹהִי אֻמָּנוּתוֹ? אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן.
כַּמָּה עֲבָדִים וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי וּבְשָׁעָה קַלָּה אֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם.
אָמַר לָהּ: אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ, קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף.
הִנִּיחָהּ רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְהָלַךְ לוֹ.
מֶה עָשְׂתָה?
נָטְלָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
וְאָמְרָה: פְּלוֹנִי יִשָּׂא פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית תִּנָּשֵׂא לִפְלוֹנִי, וְזִוְּגָה אוֹתָם בְּלַיְלָה אֶחָד.
לְמָחָר בָּאוּ לְפָנֶיהָ: זֶה רֹאשׁוֹ פָּצוּעַ, זֶה עֵינוֹ שְׁמוּטָה, זֶה זְרוֹעוֹ פְּרוּקָה, זֶה רַגְלוֹ שְׁבוּרָה.
אָמְרָה לָהֶם: מָה לָכֶם?
זֶה אָמַר: אֵינִי רוֹצֶה בָּזוֹ.
וְזוֹ אָמְרָה: אֵינִי רוֹצָה בָּזֶה.
מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה לְרַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא.
אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם, נָאָה וּמְשֻׁבַּחַת הִיא, כָּל מָה שֶׁאָמַרְתָּ יָפֶה אָמַרְתָּ.
רַ' בֶּרָכְיָה אָמַר: בְּלָשׁוֹן זוֹ הֱשִׁיבָהּ רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא:
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה סֻלָּמוֹת.
מַשְׁפִּיל לָזֶה וּמֵרִים לָזֶה, מוֹרִיד לָזֶה וּמַעֲלֶה לָזֶה.
