שיר:
רֶקְוִיאֶם לָאֲהוּבָה/ רוֹן גֵּרָא

לְאַחַר סֵבֶל שֶׁל שָׁנִים

הִיא נִפְרְדָה.

עִם גֵּרוּשַׁי הִיא

נִגְלְתָה אֵלַי בְּחִיּוּכָהּ.

הַשָּׁעוֹת אִתָּהּ נִגְּרוּ

בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמָּלֵא.

כָּל דַּקָּה

הָיְתָה שְׁוַת עֵרֶךְ

כְּמוֹ שְׁרוּיָה שְׁכִינָה

עַל שְׁעוֹתֵינוּ.

לָהַטְנוּ ,פָּרַטְנוּ יַחַד

גַּם פָּחַדְנוּ.

זְרוֹעוֹתֵינוּ מְעֻרְטָלוֹת

חֲבוּקוֹת כְּזוּג חֲתַלְתּוּלִים

אוֹהֲבִים.

כָּעֵת אָזְלָה הָאֵשׁ.

עָצַר הַמָּחוֹג

וְהִיא חָזְרָה אֶל רֶחֶם

הָאֲדָמָה.