סיפור תלמודי 
בני עולם הבא / מתוך מסכת תענית

רַב בָּרוֹקָא חוֹזָאָה* הָיָה מָצוּי בַּשּׁוּק שֶׁל בֵּי לֶפֶט*,

וְהָיָה אֵלִיָּהוּ מָצוּי אֶצְלוֹ.

אָמַר לוֹ: יֵשׁ בְּשׁוּק זֶה בֶּן עוֹלָם הַבָּא?

אָמַר לוֹ: לָאו.

בֵּינָתַיִם בָּאוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם.

אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: הַלָּלוּ בְּנֵי עוֹלָם הַבָּא הֵם.

הָלַך אֶצְלָם רַב בָּרוֹקָא,

אָמַר לָהֶם: מָה מַעֲשֵׂיכֶם?
אָמְרוּ לוֹ: בְּנֵי אָדָם שְׂמֵחִים אָנוּ וּמְשַׂמְּחִים עֲצוּבִים,

וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלָה קְטָטָה בֵּינֵיהֶם אָנוּ טוֹרְחִים וְעוֹשִׂים בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם.

* חוזא-עיר קדומה בעיראק
* בי-לפט-שם מקום.