שיר:
חֶסֶד מְטוֹרָף/ שחף ויאר

אוּלַי הַכְּאֵב הוּא קְלָף עָלָיו תִּהְיִי רוֹשֶׁמֶת

אֶת פֵּשֶׁר הַיָּמִים וְזֵכֶר אַהֲבוֹת.

מִילִים קַשּׁוּבוֹת לָעוּף עוֹדָן בָּאוֹת כָּאֵשׁ בָּךְ.

פִּטְפּוּט הַנְּחָלִים הוּא לָךְ מָזוֹר.

זוֹרֶמֶת אֶל עַצְמֵךְ לְבַד בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט.

חוֹצָה גְּשָׁרִים וְאִסּוּרִים שֶׁל גּוּף אֶל גּוּף.

בְּתוֹךְ לֵילֵךְ - שָׁרָב נוֹפֵל - סָבִיב הָאֲדָמָה בּוֹעֶרֶת,

וְהוּא בָּךְ כְּמוֹ לַהַב מְשֻׁנַּן חוֹתֵר - כְּמוֹ שִׁגָּעוֹן.

עַכְשָׁו הַזְּמַן הוּא סַם אֵלָיו אַתְּ נֶאֱסֶפֶת,

כְּמוֹ אֶל הַשִּׁירִים, כְּמוֹ אֶל הַחִידוֹת.

בַּחֲדָרַיִךְ - חַשְׁמַל עוֹבֵר נוֹשֵׁק לְעֵריוֹתָיִךְ,

צוֹפֵן בָּךְ נִגּוּנִים רַחוּם - סְחַרְחַר כְּמוֹ חֲלוֹם