שיר:
עוד מבט/ יחיאל חזק
עוֹד מַבָּט שֶׁמְּחַפֵּשׂ מוֹצָא אוּלַי יַפְצִיעַ מַשֶּׁהוּ
מִן הַבּוֹרוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בּוֹרוֹת בּוֹרוֹת וְאֶרֶץ אֲדָמָה
כֻּלָּהּ בּוֹרוֹת וְאִם אַחַת לֹא מָוֶת אוּלַי
בְּאֵר וּמַיִם-אֵשׁ יְהַבְהֲבוּ בָּהּ כְּשַׁלְהֶבֶת נֵר מוֹצָא
לַזּוֹחֲלִים עַל דֶּרֶךְ עַל שְׂפָתַיִם מַיִם לוֹחֲשִׁים וְאִם
תֹּאמַר לַבֹּקֶר בּוֹא מִן הֶהָרִים אוֹ מִן הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה
וּפְשֹׁט בָּעֲמָקִים עִם עַרְפִלֵּי צְלָלֶיךָ וְהַמַּיִם שֶׁיָּזוּבוּ
בֶּעָלִים שֶׁקְּצָת שָׂרְדוּ מִן הַמַּכּוֹת נִתְּכוּ בַּקַּיִץ שֶׁהָיָה
הָאַחֲרוֹן בֵּינְתַיִם, עֲלֵה עַל הַשְּׂפָתַיִם וְהַעֲלֵה מִלִּים
שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת הֶחָלָל תְּפִלּוֹת מֵחֲלָלִים וּמִבּוֹרוֹת וְאֵין
יוֹתֵר דְּמָמָה שֶׁתְּהַלֵּל אוֹתָם עוֹד לֹא נוֹלְדָה כָּזֹאת
מוּל כָּל הַיֹּפִי הַמָּלֵא בַּחֲלָלִים מָלֵא בָּרוּחַ הַמְּלֵאָה
בַּחֲלִילִים שִׁירָה פּוֹרַעַת חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מַלְאָכִים