קוֹנטרַפּוּנקט/ שחף ויאר
מִתְעַלֵּס אִתָּךְ בְּיֶקוּם כַּאוֹטִי
לְמוּל עֵינֵיהֶם שֶׁל כּוֹכָבִים הָחַגִּים בְּמַסְלוּל פְּתַלְתַל
שֶׁאֵין לוֹ תַּכְלִית וָפֵּשֶׁר מִלְּבַד הֱיוֹתָם עֵדִים אִלְמִים
לְאִחוּד הָחֲלָקִים הַנָּעִים בְּמַנְגָּנוֹן הָרְבִיָּה שֶׁלָּנוּ.
... וְאָז - אַחֲרֵי הַסִיגַרְיָה הַהֶכְרֵחִית לַמַּעֲמָד הַאִינְטִימִי –
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת: מַה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל כָּל זֶה ?
לְשֵׁם מַה הַמַּסָּע הַזֶּה בַּזְּמָן בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל גּוּף,
כָּל סַעֲרוֹת הַנֶּפֶשׁ, הַטַלְטְלוֹת וְרוֹב מְהוּמָה יְתֵרָה ...
אֵיזֶה קוֹנטרַפּוּנקט לִירִי מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה ... אֲנִי לוֹחֵשׁ לָךְ,
אֲנִי מַצְדִּיעַ לַרֵטוֹרִיקָה הַדִכּאוֹנִית שֶׁלָּךְ – יָקִירַתִי,
לָאֲמִירוֹת דֶקָדֶנטִיוֹת מְסֻגְנָנוֹת יֵשׁ עֵרֶךְ אֶסְתֵּטִי מְיֻחָד ...
אֲבָל – אוּלַי בְּכָל זֹאת רָאוּי לֶאֱהֹב אֶת הָחַיִּים כְּמוֹת שֶׁהֵם ?
אֲנִי כּוֹתֵב אֶת חַיָּי בְּעִפָּרוֹן רַךְ עַל דַּפֵּי טְיוּטָה.
יֵשׁ מָקוֹם לְאוֹפְּטִימִיּוּת זְהִירָה – אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,
לֹא חַיָּבִים לִחְיוֹת תָּמִיד בְּסֶרֶט אַווָנגָרדִי אָפֵל,
יֶשׁ תִּקּוּן מֻפְלָא בַּמִרְוָחִים שֶׁבֵּן הַצְּלִילִים.
לֹא הִשתַכנָעַתִי – אַתְּ רוֹטֶנֶת,
וְאֵפֶר הַסִיגַרְיָה נִשְׁמַט לָךְ עַל הַכָּרִית.
כָּל זֶה עֲבוּרִי חֲסַר פֵּשֶׁר וּמוּבָן – בְּחַיָּי ...
אַתְּ מְמַלְמֶלֶת בְּסַלְחָנוּת, וְנִרְדֶּמֶת עַל כְּתֵפִי.
* שחף ויאר-משורר