סיפור תלמודי:
ר' הושעיא והפילוסוף/ מתוך מדרש בראשית רבה

פִּילוֹסוֹפוֹס אֶחָד שָׁאַל אֶת רַ' הוֹשַׁעְיָא,

 

אָמַר לוֹ: אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן?

 

אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁוֹ וּמַנִּיחַ אֶת פְּאַת זְקָנוֹ?

 

אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁגָּדַל עִמּוֹ בִּשְׁטוּת.

 

אָמַר לוֹ: אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת עֵינָיו וִיקַצֵּץ אֶת יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת רַגְלָיו, עַל יְדֵי שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת.

 

אָמַר לוֹ: וְלִדְבָרִים אֵלּוּ בָּאנוּ?

 

אָמַר לוֹ: לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא כָּל מָה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה,

 

כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק,

 

הַתֻּרְמוֹסִין צְרִיכִין לְמִתּוּק,

 

הַחִטִּים צְרִיכִים לְהִטָּחֵן

 

– וַאֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן.

חפש באתר

טואול - בניית אתרים